חלק מהשאלות שעולות שבועיים אחרי פרוץ המלחמה, ועוד לפני המהלך הקרקעי, נוגעות ליום שאחרי חיסול החמאס.
מייסד ומנהל מכון המחקר "מבט לתקשורת פלסטינית", איתמר מרכוס מסביר כי המגמה של האמריקנים להעביר את עזה לידי הרש"פ ביום שאחרי, מסוכנת לא פחות.
על החגיגות בימים הראשונים שאחרי שמחת תורה גם ברשתות הטלוויזיה של הרש"פ הוא מספר: "יש שתי מגמות בתקשורת הפלסטינית: בימים הראשונים הם פשוט חגגו. למחרת, ראיינו איש פת"ח בכיר שאמר שזה בוקר של גאווה, בוקר של שמחה, בוקר של נצחון. שלושת הימים הראשונים הם פשוט חגגו ממעשי הזוועה של חמאס ומדובר גם על אנשי הרשות הפלסטינית".
מבחינתו של מרכוס, אין הבדל בין חמאס לרשות הפלסטינית: "אנחנו מתעדים את זה כדי כשכבר לא יהיה חמאס, יגיעו כל אומות העולם ויגידו לנו שניתן לרשות הפלסטינית כל מה שהם רוצים. אנחנו חייבים להוכיח שהרשות הפלסטינית מעולם לא הייתה פרטנר לשלום והיא תומכת טרור מובהקת. עצם השאלה של בלינקן שנפגש עם עבאס ודרש ממנו לגנות את המעשים של חמאס. לא רק שהוא לא גינה, אלא הוא הוא הסתפק באמירה כללית וגם ממנה הוא חזר. אנחנו פרסמנו אתמול שכל המחבלים שחוסלו מהחמאס, החל מהחודש הזה המשפחה שלהם תקבל 7400 שקלים, כמעט 3 מיליון דולר. ואת הסכום הזה הם מקבלים מהרשות הפלסטינית".
לדעתו של מרכוס יש הבדל משמעותי בין האינטרסים שלנו לאלו של האמריקנים: "אנחנו מאוחדים במלחמה נגד החמאס כדי להלחם בטרור. ארה"ב ברמה ארוכת טווח נלחמים בחמאס כדי להכניס מאוחר יותר את הרשות הפלסטינית. וצריך לזכור: החמאס הגיע כתוצאה מהחינוך של הרשות הפלסטינית. רוב הילדים והתיכוניסטים של החמאס לומדים עם ספרים של הרשות הפלסטינית ביהודה ושומרון. הם חינכו לערכים של חמאס וזה מה שקיבלנו בסופו של דבר".
האם ישתנה משהו בתפיסה הציבורית בישראל ביחס לאויבים שלה?
צפו בראיון המלא באולפן ערוץ TOV
