מלחמת הקונספציות נוגעת גם למימד הטקטי-אופרטיבי וגם למימד המערכתי-אסטרטגי.
עם הקונספציות המשתנות דרוש גם עדכון של מושגים. למשל, המושג "השמדת חמאס" או "מיטוט חמאס" צריך לעבור תהליך של מישמוע (מלשון הגדרת משמעות).
האם ההשמדה / המיטוט פירושם לכידת דמויות מפתח בארגון / תנועה? האם משמעותם האופרטיבית היא הכנעת מוקד שליטה ספציפי (נוסח שיפא) בעזה?
התשובה היא שלא בטוח כלל ועיקר. מה שהולך ומתברר הוא ייתכן ומטרת מיטוט חמאס תהיה כרוכה במלאכה המורכבת של הריגת כל פעיל ופעיל כדי ליצור מאסה קריטית של התמוטטות הארגון (שונה מאד מלחימה מול צבא קלאסי).
עוד המשגה לשונית שאולי כדאי לברר אותה נוגעת למונח המתעתע "אחרי המלחמה".
כאן זה כבר מורכב יותר, כי למעשה אין דבר כזה "אחרי המלחמה" משום שאחרי עזה תהיה מלחמה נוספת או תימשך המערכה הכוללת.
עזה היא חוליה, שלב, רכיב, חלק מתוך היגיון מערכתי אסטרטגי של היריב שאינו יושב רק בחאן יונס ותכליתו להמשיך במב"מ (מערכה שבין המלחמות = כרוניות של לחימה) נגד ישראל בעצימות כזו או אחרת.
משום כך השאלה האם תהיה מציאות שנוכל להגדיר אותה כ"אחרי" תלוייה במה נעשה או לא נעשה כדי לכבות את האש הלוחשת מכל כיוון אפשרי, וזה אתגר עצום.
איך מכבים את הרב זירתיות והרב מלחמתיות שמושכת אותנו למציאות נוסח אוקראינה?
ראש המל"ל סימן אתמול את זירת לבנון כחלק ממיזם הכיבוי ובצדק. והנה לכם המחשה לכך ש"אחרי" עזה תהיה לבנון ומכאן שראוי לשכלל ולדייק את ההבנות והציפיות שלנו לגבי הגדרת העתיד והאופן בו ייראה.
הדברים נוגעים גם לגבי זירות אחרות, כמו אלה מסוריה ומתימן שממשיכה לאתגר את ישראל, פחות בירי טילים ויותר בשיבוש נתיבי השיט שיש להם השפעה כלכלית ומסחרית.
לא ברור מה מידת הנכונות של המערכת הבינ"ל לטפל בעניין באופן קולקטיבי. אולי סיכול שיגור הכתב״מים או הטילים על ידי ספינה צרפתית אתמול הוא איתות חיובי, אבל דומה שבהקשר הכללי ואופי השחקנים (כולל זה האמריקני) יקשה על ישראל לגייס את השחקניות המרכזיות למהלך מול הגורם שבאמת צריך לכבות אותו כדי לכבות את המערכה הגדולה שהוא מפעיל נגדה.
בהינתן כך שלפנינו מערכה ממושכת (מעבר לחודשים ספורים) ישראל צריכה להיבנות מחדש כדי לעמוד בה. זו בנייה שאיננה יכולה להמתין עד ל"יום שאחרי".
זו בנייה שצריכה להביא בחשבון פרמטרים מגוונים החל מהקמת יכולת חימוש עצמי של אמל"ח ועד לעבודה בתחומים רכים של הפיכת ישראל לחברה ספרטנית המודעת לגודל האתגרים העומדים בפניה ומוכנה להתנתק מפרדיגמות, מקונספציות ומחומרי גלם שהגדירו אותה בעשורים האחרונים וכרגע אינם רלוונטיים ליכולת שלה לנצח את המלחמה הגדולה.
ד״ר דורון מצא הוא מזרחן. חוקר ומרצה בתחום הסכסוך וערביי ישראל. לשעבר בכיר במערכת הבטחון.
