המחבלים חדרו לכפר עזה כשיותם היה שקוע בנגינה על מערכת התופים שלו. הוא קלט ותיעד והעלה סרטונים אבל בעיקר – הוא המשיך לנגן. חברו שניסה לברוח נרצח ויותם בחר לשקוע בנגינה. גם כשירו על דלת הממ"ד, יותם המשיך להתאמן על פד התיפוף. בחור צעיר שרוחו גברה על האימה הנוראה שבחוץ.
כשפוגשים ושומעים את איריס, אמו של יותם, מבינים שהתפוח הוא פרי נאמן לעץ שגידל אותו. פנים מאירות מלאות אמונה של אמא ישראלית שעל אף שבנה חטוף בעזה, היא ממשיכה להאיר ולדבר על אחדות ועל סובלנות ומביעה את הערכתה הרבה לכל מערכות המדינה שפועלות כדי לסייע למשפחה בעת צרה.
הפגישה הסוערת עם קבינט המלחמה, הדאגה מפני המריבות והאווירה הנוראה ששררה באותה פגישה, העירו אותה לקום ולפעול.
היא הבינה לדבריה שעליה לתת ביטוי לגישה החיובית המאמינה קודם כל באדם ובמדינה. לתת דוגמא להסתכלות חיובית שפויה ואופטימית בתוך סאגה של כאב מתמשך. "להמשיך לנגן" את מנגינת האחדות הישראלית בתוך התוהו ובוהו הנורא.
לשמע דבריה העוצמתיים ומעוררי ההשראה, פנה המראיין הרב יצחק זאגא לאיריס ואמר, "את מלאת אמונה" ואיריס השיבה, "אני בעצמי מגלה כמה אמונה יש בי. וזה לא מובן מאליו. אני גדלתי בבית ללא אמונה. אבא שלי היה אצלי השבוע ואומר לי איריס את יודעת מי אני. התחלתי להניח תפילין. גדלתי בחיפה, שכונה חילונית, לא יודעת איך נראה בית כנסת. אבל האמונה באה אצלי ממקום מאוד טבעי".
בסיום דבריה פונה איריס בקריאה לאחדות ישראלית, ומוסיפה קריאה מיוחדת דוקא לנשות ישראל.
צפו בראיון המלא.
