אין מושג כזה ״היום שאחרי״ המלחמה בעזה אבל יש מושג כזה היום שאחרי החיסול המוכחש בלבנון.
ישראל הרשמית ממלאת את פיה מים, כמו בימים הטובים של המב"מ בסוריה שבהם ביצעה תקיפות מבלי לקחת אחריות. בימים שלפני היציאה מן הארון והפטפטת המיותרת שהפכה עלינו את הקערה.
השתיקה וההכחשה מאפשרות (בינתיים) לחיזבאללה לבלוע את הרוק. הלילה עבר ללא תגובה.
גם דובר צה״ל אתמול עשה מאמץ יוצא דופן להשאיר את נסראללה מחוץ לתמונה כאשר הבהיר כי "ישראל מתמקדת בחמאס". בחמאס ולא בחיזבאללה. רוצה לומר, פנינו אינם לעימות בצפון.
זה חלק ממיסגור האירוע להקשר הרצועתי. האדמה היא אמנם אדמת לבנון אבל היעד, התכלית, האנרגיה היא רצועת עזה.
והעסק הזה אכן מעמיד את חיזבאללה בפני דילמה. מצד אחד, זו לבנון, זו הדאחיה, אלה השותפים; ומצד שני אין עניין מערכתי למלחמה גדולה. הרעיון של חיזבאללה והיתר זו מלחמת התשה ומלחמת התשה מנהלים בקטנה ולא בגדולה.
האם תהיה תגובה? כנראה שכן, השאלה היא באילו פרמטרים. הפרמטרים יכולים להשתנות במובן של סוג התגובה, ההיקף, סוג החימוש, בחירת המטרה וכו׳. אבל הרעיון יהיה כנראה תגובה שניתן אחריה לחזור לשיווי המשקל של המערכת עד כמה שזה נשמע מגוחך.
אפרופו שיווי משקל, כדאי שגם אנחנו נחזור לשיווי המשקל. הפעולה היתה אכן מרשימה. המודיעין פלוס הביצוע וגם ההתנהלות ביום שלאחריה.
גם בחירת היעד היא משמעותית. אל-עארורי הוא המייצג המובהק של תהליך ההתרחבות של חמאס מארגון לוקאלי הממוקד בעזה לתנועה בעלת מימדים איזוריים ועולמיים. זה תהליך שליווה את השנתיים וחצי האחרונות מאז שומר החומות ב 2021.
חמאס התייצבה כמובילת מחנה ההתנגדות של המזרח התיכון כולו, לרבות סביב אירועי ה 7 אוקטובר, והיא פיסית הרחיבה את מוטת הפעילות שלה ללבנון, קטאר, וגם כנראה מקומות נוספים, כולל מערב אירופה כפי שמוכיח הסיכול שביצעו לפני שבועות מספר גורמי מוסד בתשתית טרור של התנועה שפעלה במקום.
ועם כל זאת, צריך לרדת אל הקרקע. זה הישג מבצעי ענק, אבל זה לא מסיים את המלחמה. פרסום שמו הבוקר של לוחם צה״ל שנפל בקרבות אומר לנו כי העסק רחוק מסיום וכדאי שלא נאבד את חוש ההתמצאות שלנו.
במסגרת המלחמה הכרונית טוב שיש הצלחות גדולות, אבל עדיין יש כאן מלחמה קשה והיא לא הולכת לשום מקום. החיסול הוא חלק מהקילוף האיטי והמורכב שנעשה ועוד צריך להיעשות, אבל עדיין מבחינת תמונת-העל זה הזמן לחדד מחדש את החושים ולנחות על הקרקע.

ד״ר דורון מצא הוא מזרחן. חוקר ומרצה בתחום הסכסוך וערביי ישראל. לשעבר בכיר במערכת הבטחון.