"הקרקס התחיל באשמתנו, בעצם התייצבותנו בטריבונל האנטישמי הזה", כך פותחת ח"כ טלי גוטליב את הראיון, היא מזכירה את הפודקאסט שערכה עם עו"ד זיו מאור, שבוע קודם לכן, בעניין התביעה בהאג, ומציינת ששוחחה עם משפטנים רבים שהדין הבינלאומי "בדמם ובנפשם".
ח"כ עו"ד טלי גוטליב מסבירה שבאמנה שעליה חתמה שרת החוץ דאז גולדה מאיר, יש סייגים שבהם לאמנה אין תוקף, ואחד מהסייגים הוא "כשהסכסוך הנטען התחיל בפעולות איבה נגד ישראל", ומסיבה זו, ישראל לא היתה צריכה להתייצב לדיון בבית הדין הבינלאומי בהאג.
ח"כ גוטליב התפלאה כששמעה שישראל מתייצבת בהאג, ללא דיון מוקדם על כך בישראל, והזדעזעה כשאהרון ברק מונה לייצגה. היא מספרת שפנתה לראש הממשלה, בנימין נתניהו, ואמרה לו שישראל אינה חייבת להתייצב לדיון, ועליה לומר שלא תיקח חלק בטריבונל האנטישמי, כי לא ייתכן שישראל תיתן את ראשה כדי שגורמים אנטישמיים ידונו בה.
היא קובלת על כך שהעניין לא הובא לידיעת השרים, כשעל הפרק כבודה של המדינה, חוסנו של צה"ל ושמם הטוב של החיילים. היא גם אינה מכירה את עורכי הדין שמייצגים את ישראל כמשפטנים דגולים, ואינה יודעת מהי רמת ההבנה שלהם בנושאים כמו איו"ש, הגדרתה של מדינת ישראל, אתוס האויב, או עבירות שדרא"פ מבצעת.
לדברי ח"כ גוטליב, ישראל יכולה לשלם על שטחי פרסום, להפיץ שם סרטונים ולשלוט בשיח, ואינה צריכה לעשות זאת בבית דין אנטישמי.
לתחושתה, נתניהו לא ידע שאפשר לא להתייצב בבית הדין הבינלאומי, ומוסיפה שמי שמייעץ לו, זו המחלקה הבינלאומית בפרקליטות המדינה.
גוטליב מתייחסת בראיון למקרה שבו נאלצה לצייץ בטוויטר על סכנה ביטחונית, ולנושאים שונים וביניהם: בג"ץ שדן בזמן מלחמה בעתירות האויב, עונש המוות למחבלים והתנאים שלהם בכלא, היחס של צמרת צה"ל והשב"כ לארגוני הטרור ועניינים רבים נוספים.