[fvplayer id="203"]

מושיק קוברסקי, מפרויקט 315 שעוקב בצורה יסודית על תיקי נתניהו, אומר על הכינוי "ביביסט" כי "אין לי בעיה עם זה, מי שאומר את זה אומר את זה לכאורה ככינוי גנאי. אבל אני לא רואה שום עלבון בכך שאני תומך בבן אדם שהביא כל כך הרבה הישגים למדינת ישראל. ומבחינת רמתו האינטלקטואלית והידע ההיסטורי והאידאולוגיה עולה בכמה דרגות על כל המנהיגים פה, אז לא אני לא רואה בזה בעיה". הוא מדגיש, שאצלו זה לא פרסונאלי, הוא לא תומך בו בגלל מי שהוא אלא בגלל מה שהוא עושה, "אנחנו לא חברים".

בשאלה אם נתניהו איש ימין הוא מחזיר בשאלה "מזה ימין?", ומסביר כי יש ימין כלכלי, מדיני וחברתי. "אני חושב שנתניהו הוא ימין בכל הגורמים האלה אבל הוא ימין פרגמטיסט. הוא יודע שללכת עם הראש בקיר זה לא תמיד המדיניות הנכונה. ובכל נסיבות הוא שופט לפי מה יביא את התוצאה הטובה ביותר".

https://tovnews.co.il/%d7%91%d7%9b%d7%99%d7%a8-%d7%94%d7%a4%d7%a8%d7%a7%d7%9c%d7%99%d7%98%d7%95%d7%aa-%d7%9e%d7%92%d7%9c%d7%94-%d7%90%d7%aa-%d7%9b%d7%9c-%d7%94%d7%a1%d7%95%d7%93%d7%95%d7%aa-%d7%a2%d7%9c-%d7%aa%d7%99%d7%a7/

הוא מביא לדוגמא את נאום בר אילן בשנת 2009 לאחר עלייתו של אובמה בארה"ב לשלטון. הייתה הבנה שהולכות להיות 8 שנים קשות למדינת ישראל מבחינה מדינית. הנאום ניתן לאחר נאומו של אובמה בקהיר לאחר שפסח בביקורו במזרח התיכון על מדינת ישראל. נתניהו לדבריו מזהה את המצב, מבין שיש פה נשיא חזק ופופולארי ובוחר שלא להיכנס אתו "ראש בראש" ולתת הטיה.

הבעיה בנאום זה היא ההכרה במדינת פלסטינית ובכך שנתניהו לא חזר בו מעולם, על כך אומר קוברסקי שזאת שאלה טובה, אבל זה בדיוק מה שמבטא את הפרגמטיזם של נתניהו. "הוא דיבר על מדינה פלסטינית אבל בתנאים כאלה שלעולם היא לא תצא לפועל. ואז עלתה שאלה, מה יותר טוב? להגיד לעולם לא תהיה מדינה פלסטינית ולהיכנס ראש בראש עם נשיא כמו אובמה? או להגיד מדינה פלשתינאית תהיה אם יהיה א' ב' וד' כשברור שאפילו לא' לא יגיעו".

על האמירה כי "תוכנית המאה" בתקופת הנשיא דונאלד טראמפ היא ביטוי לנאום זה הוא אומר "זה ביטוי מאוד מפורט, ואנשים שלא מכירים את תוכנית המאה טועים לחשוב שהדבר המרכזי זה מדינה פלסטינית, אז לא. בקצרה, זה מגדיר קודם כל תנאים לכניסה למשא ומתן שהפלסטינים לעולם לא יקבלו. זה מגדיר את נקודת הסיום של מדינה, שהיא בעצם לא מדינה אלא היא בכלל אוטונומיה כי יש עליה כאלה מגבלות שמדינה לעולם לא תקבל על עצמה. והכל מוגדר".

https://tovnews.co.il/%d7%94%d7%99%d7%99%d7%93%d7%99-%d7%91%d7%99%d7%91%d7%99-%d7%94%d7%91%d7%99%d7%91%d7%99%d7%a1%d7%98%d7%99%d7%aa-%d7%a9%d7%a2%d7%95%d7%a8%d7%a8%d7%94-%d7%90%d7%aa-%d7%a1%d7%a2%d7%a8%d7%aa-%d7%a9%d7%a8/

הוא מוסיף כי נתניהו לא רוצה מדינה פלסטינית, אלא אוטונומיה, בדיוק כמו שמנחם בגין רצה. אוטונומיה כזאת שלא תסכן את מדינת ישראל. "אל תשכח שבתוכנית המאה לכאורה לפי איך שהדברים היו צריכים להתנהל, אילולא היה את כל ההפרעות בדרך שאנחנו לומדים מהספר של השגריר דיוויד פרידמן. אז היינו צריכים לקבל ריבונות בבקעת הירדן דבר שדה פקטו היה מחסל כל סיכוי למדינה פלסטינית".

נקודה נוספת שעולה בעניין, זה הרזומה של נתניהו בהצבעתו בעד על ההתנתקות. קוברסקי אומר כי "כל דבר כזה, באמת כמו בכל דבר צריך להסתכל על כל המכלול של הנסיבות. מתי הוא הצביע בפעם הראשונה? ושנזכור מה היה התפקיד שלו אז בממשלה? שר האוצר. הוא היה אחראי על רפורמות מאוד משמעותיות למשק. הוא ידע שאם הוא יצביע נגד, זה לא יעצור את תוכנית ההתנתקות, הוא יפוטר מיד מהממשלה הרפורמות האלה לא יעברו ולמדינת ישראל ייגרם נזק".

לכן לדעת קוברסקי "הוא העדיף באותה הצבעה ראשונה שהיא לא הייתה ההצבעה סופית ולכאורה עוד היה מקום לסגת ממנה ביתר ההצבעות – להצביע כמו שהוא הצביע. באותו זמן עמד על הפרק משאל המתפקדים של הליכוד שאריק שרון הבטיח שהוא יקבל את התוצאות שלו והוא לא קיבל אותן". הוא מוסיף כי גם במשאל המתפקדים נתניהו היה נגד, ואומר כי "כל דבר כזה הוא דוגמא לפרגמטיזם של נתניהו שבסופו של דבר מביא תוצאות".