הרב יגאל לוינשטיין מתריע בראיון בערוץ Tov מפני התפוררות הזהות המשותפת שעליה הוקמה מדינת ישראל, ועל כך שהחברה החילונית שבעבר נשענה על ציונות לאומית המבוססת על תפיסת מקלט לעם היהודי, עברה שינוי עומק. המשותף שהיה בעבר – איננו עוד, והמדינה מוצאת את עצמה חסרת עוגן רעיוני ברור.
הרב מציין, ובצדק, שאין די במערכת זכויות האדם כדי לבנות מדינה יהודית. מדינה איננה רק אוסף פרטים עם זכויות; עליה להיות מונחית על ידי ערכים עמוקים, שמחוברים לייעוד הלאומי וההיסטורי של העם היהודי. אם הקוד האתי של מערכת הביטחון, המשפט או החינוך בנוי רק על מושגים אוניברסליים – לא ניתן להכריע אויב, לא ניתן להטיל מצור, ולא ניתן להילחם מלחמה צודקת.
כמו כן, הרב טוען כי ישראל מצויה במאבק עמוק על דמותה הציבורית – האם היא מדינת כל אזרחיה, או מדינה יהודית שהזהות הלאומית שלה נוכחת לא רק בסמלים אלא גם במדיניות? לא ניתן להקים עוד יישובים בגליל אם בוחנים את הנושא רק דרך עיני בג"ץ וזכויות פרט. הצורך בהתיישבות יהודית איננו רק לאומי – אלא גם יהודי. בלי סל ערכים יהודי מובהק, לא תוכל המדינה לממש את יעודה ההיסטורי.
המאבק הוא מול עולם חילוני-ליברלי שהלך והפך פוסטמודרני ופרוגרסיבי. אך על אף הפערים, הרב לוינשטיין מדגיש כי אין ברירה אלא לחדש את המשותף – עם כל מי שמאמין עדיין בפרויקט הציוני. רק כך ניתן יהיה לשמור על המשכיות, על משמעות, ועל זהות.
