המשפטן ד"ר חיים שיין אומר שהעימות בין רשויות השלטון בישראל עולה מדרגה, ומקבל משנה תוקף לנוכח טענות חדשות נגד מערכת המשפט. בתוך השיח הציבורי הסוער, גוברת התחושה כי מאבק עקרוני מתחולל בין כוחה של הכנסת – המייצגת את הריבון – לבין סמכותם המתרחבת של היועצים המשפטיים ובית המשפט העליון.

במרכז הדיון עומדת הגישה המשפטית שהתבססה בעשורים האחרונים, ולפיה לגופי הייעוץ המשפטי ולבתי המשפט יש מעמד כמעט מכריע בקביעת מדיניות ובבלימת מהלכים של הרשות המבצעת והמחוקקת. גישה זו זוכה לביקורת נרחבת בקרב חוגים רחבים בציבור, הרואים בכך פגיעה ביכולת של האזרחים לממש את רצונם הדמוקרטי דרך נבחריהם.

המתח מתבטא בעיקר בניסיונות חוזרים ונשנים של הכנסת לחוקק חוקים, אשר נתקלים לא אחת בהתנגדות מערכתית מצד היועצים המשפטיים, הפרקליטות ולעיתים גם בג"ץ. רבים רואים בכך תופעה של "שלטון פקידים" אשר מחליף את הקלפי בפסיקות שיפוטיות ומגביל את המשילות.

לצד הביקורת החריפה, ישנה תחושת התפכחות בציבור. יותר ויותר אזרחים מבינים לעומק את הכוח שמופעל מאחורי הקלעים – ואת המחיר שישראל משלמת על כך. יש מי שסבורים שהמערכת המשפטית אינה מפנימה את עומק המשבר הציבורי, ושאם לא יחול שינוי מהותי בגישתה, היא צפויה לשלם על כך מחיר ציבורי וערכי כבד.

השיח סביב משבר חוקתי כבר אינו תיאורטי. בעיני רבים, מדובר באתגר ממשי לדמוקרטיה הישראלית – ואת ההתמודדות מולו יש לנהל בזהירות אך בנחישות. הקריאה שנשמעת יותר ויותר: לא לוותר על הריבונות של העם, גם אם הדבר כרוך בהתנגשות עם הממסד המשפטי.