לדבריו של עו"ד יהודה שפר, אחד הנושאים המרכזיים שמטרידים את הציבור הוא חוסר האיזון בין סמכות בג"ץ לבין חקיקת הכנסת. הוא סבור כי ניתן לייצר פתרון מוסכם בדמות חוק יסוד חקיקה, שיגדיר את היחסים בין הרשויות באופן ברור ויציב – אך לדבריו, למרות שקיים רוב בכנסת לקידום מהלך כזה, הממשלה בוחרת שלא לפעול.

שפר מעריך כי ניתן למצוא תמיכה רחבה מאוד, גם בקואליציה וגם באופוזיציה, לחוק שיגדיר מהו חוק יסוד, כיצד ניתן לבטל חוק רגיל, באיזה רוב שופטים מותר לפסול חוקים, ומה המעמד של חוק יסוד לעומת חקיקה רגילה. לדבריו, חוק כזה עשוי להחזיר יציבות למערכת ולהפחית את המתח המתמשך בין רשויות השלטון, ואף לצמצם את כוחו של בג"ץ בצורה מתונה ומוסכמת.

למרות זאת, הוא טוען, לא נעשה כל מאמץ לקדם את החוק. שפר מעלה שאלה נוקבת באשר למניעים לכך – האם ייתכן שיש גורמים פוליטיים שאינם מעוניינים ברגיעה, כיוון שמתח מוסדי משרת את מטרותיהם?

שפר מתייחס גם לאופי הפסיקות של בג"ץ לאורך השנים. הוא טוען כי בג"ץ לא הפך אקטיביסטי רק בעשורים האחרונים, אלא היה כזה כבר מראשית ימי המדינה. דוגמה לכך היא התערבותו בהחלטות של דוד בן-גוריון בשנות ה־50, כאשר פסל צעדים נגד המפלגה הקומוניסטית והגביל את כוחה של הרשות המבצעת. עם זאת, הוא מציין כי בשנים האחרונות ניתן להבחין בפסיקות שעוררו מחלוקת, כמו החלטות בנוגע לשירות המדינה, הסותרות פסקי דין קודמים של אותו בית משפט.

שפר סבור כי ניתן וצריך לצמצם את כוחו של בג"ץ – אך לא באופן חד־צדדי או כוחני, אלא דרך חקיקה מוסכמת שמקובלת על רוב רחב בכנסת. בעיניו, זהו המפתח להשבת האמון הציבורי והאחריות הדמוקרטית בין הרשויות.