חיזבאללה בחר בימים האחרונים במהלך מחושב וזהיר: שיגורים בודדים מלבנון לעבר הצפון והמרכז, רובם לשטחים פתוחים וללא נפגעים, שנועדו לשדר מעורבות – אך לא הידרדרות. מאחורי הירי המוגבל מסתתר ניסיון לאזן בין מחויבות פומבית לאיראן לבין רצון מובהק להימנע ממלחמה רחבה נוספת מול ישראל.
בארגון מבקשים להוכיח כי עמדו בהתחייבותם להגיב על חיסולו של המנהיג העליון האיראני, אך בפועל הקפידו על מינון שמפחית את הסיכון להסלמה כוללת. המסר המשתמע: היכולת קיימת, אך הכוונה היא לסמן נוכחות בלבד ולא לפתוח חזית כוללת.
הרקע לצעדים הזהירים נעוץ גם בזירה הפנימית בלבנון. ביקורת חריפה נשמעה מצד הדרג המדיני בביירות, ובראשה ראש הממשלה נוואף סלאם, שהזהיר מפני גרירת המדינה לעימותים חדשים. ההתנגדות אינה מוגבלת לממשלה או לעדות אחרות בלבד; גם בתוך הקהילה השיעית נשמעות הסתייגויות מהסתבכות צבאית נוספת שעלולה להמיט הרס נוסף על המדינה השברירית ממילא.
מנגד, ישראל כבר הגיבה בתקיפות בדאחייה שבביירות והעבירה מסרים תקיפים לתושבי עשרות כפרים בדרום לבנון. במקביל גויסו כ־100 אלף אנשי מילואים, ורבים מהם מוצבים בגבולות לבנון וסוריה. האפשרות של הסלמה בצפון, לרבות מהלך קרקעי, מדאיגה מאוד את ביירות.
כעת ניצבת השאלה האם ישראל תראה בירי המוגבל ניסיון לסיים את הסבב, או שתבחר להרחיב את הפעולה ולהעמיק את העימות.














עכשיו לספח את השטח עד הליטני