בניתוח נוקב של האירועים שהובילו לטבח ה-7 באוקטובר וניהול התחקירים הצבאיים שלאחריו, אל”מ (במיל’) רונן כהן, לשעבר סגן ראש חטיבת המחקר באמ”ן, מציג תמונה מדאיגה של כשלים מערכתיים ופגיעה בערכי היסוד של צה”ל. כהן מחדד את ההבדל הקריטי שבין “מסמכי התרעה” לבין “התרעה למלחמה” כהגדרתה בפקודות הצבא, ומדגיש כי לו הייתה יוצאת התרעה פורמלית מחטיבת המחקר, היא הייתה מחייבת את כלל המערכת ללא שיקול דעת.
לדברי כהן, לא יצאה התרעה סדורה למלחמה. במקום זאת, היו מכתבים מאת ראש חטיבת המחקר המנוח, תא”ל עמית סער, שנשלחו במרץ וביולי 2023 לדרג המדיני ולראש הממשלה. מכתבים אלו התריעו על חשש מהסלמה והידרדרות, אך המיקוד שלהם היה בזירה הצפונית ובאיום מצד איראן וחיזבאללה, תוך הערכת חסר של האיום המיידי מצד חמאס ברצועת עזה.
הביקורת החריפה ביותר של כהן מופנית כלפי תהליך התחקור הפנימי בצה”ל כיום. הוא חושף כי ועדת תורג’מן, גוף מקצועי שמונה על ידי הצבא עצמו, פסלה לא פחות מחמישה “תחקירי ליבה” שעסקו באירועי ה-7 באוקטובר ובלילה שקדם להם. כהן טוען כי פסילה של כמות כזו של תחקירי מפתח אינה יכולה להיות מקרית, ומעלה תהיות קשות לגבי האפשרות של יד מכוונת מצד סביבת הרמטכ”ל בניסיון לעצב את הנרטיב של הכשל.
כהן מתאר מצב של משבר אמון עמוק בתוך המערכת ומול הציבור. הוא מדגיש כי עבור מי שגדל בצבא ורואה בו בית, המחשבה שתחקירי הליבה שאמורים להגיע לוועדת חקירה נפסלים בשל חוסר מקצועיות או מניעים אחרים, היא “מזעזעת”. לשיטתו, ללא תחקיר אמת שאינו מוטה, לא ניתן יהיה לתקן את הליקויים ולהחזיר את הביטחון בערכי הצבא ובמפקדיו.
