מחקר חדש שפורסם לאחרונה על ידי מוסד שורש למחקר כלכלי-חברתי מציג תמונת מצב על רמת הכישורים של מורים בישראל בהשוואה למדינות מפותחות החברות בארגון ה-OECD. המחקר התבסס על נתוני סקר המיומנויות הבין-לאומי PIAAC שנערך בשנים 2022-2023. הסקר בחן את רמת המיומנויות של מבוגרים בשלושה תחומים מרכזיים: אוריינות קריאה, אוריינות מתמטית ויכולת פתרון בעיות בסביבה ממוחשבת.
המחקר, שבוצע על ידי דוקטור יעל מלצר, בחן את ביצועי המורים בישראל אל מול מורים במדינות אחרות שנבדקו במסגרת הסקר. בשקלול שלושת התחומים שנבחנו, דורגו המורים בישראל במקום ה-16 מתוך 19 מדינות שנכללו בהשוואה. המדינות היחידות שדורגו מתחת לישראל במדד זה הן איטליה, לטביה ופולין.
הנתונים מצביעים על פערים בולטים בקרב מורים בעלי השכלה אקדמית. על פי הממצאים, הציון הממוצע של מורים אקדמאים בישראל בשלושת התחומים שנבדקו נמוך מזה של מורים בעלי תואר אקדמי במדינות ה-OECD המקבילות. הפער בא לידי ביטוי בכל קבוצות הגיל שנבחנו במחקר.
בחינה של המורים בישראל אל מול אקדמאים העוסקים במקצועות אחרים במשק הישראלי מעלה תמונה מורכבת. בקרב גברים אקדמאים, ציוני המורים נמוכים ב-7.3 אחוזים מאלה של אקדמאים במקצועות אחרים. לשם השוואה, במדינות ה-OECD נרשם פער הפוך, כאשר מורים אקדמאים השיגו ציונים גבוהים ב-0.9 אחוזים מאקדמאים במקצועות אחרים.
בקרב נשים אקדמאיות בישראל, נמצא כי ציוני המורות נמוכים ב-2.6 אחוזים מאלה של נשים אקדמאיות במקצועות אחרים. במדינות ה-OECD, לעומת זאת, נרשם פער של 0.4 אחוזים לטובת המורות בהשוואה לנשים אקדמאיות במקצועות אחרים.
המחקר מציין כי בקרב בעלי השכלה תיכונית בישראל, התמונה שונה. מורים בעלי השכלה תיכונית השיגו ציון ממוצע של 260, בעוד שמועסקים אחרים בעלי השכלה דומה השיגו ציון ממוצע של 238.
הסקר הבין-לאומי PIAAC אינו מודד באופן ישיר את יכולת ההוראה בכיתה או את הביצועים הפדגוגיים של המורים. במקום זאת, הוא מתמקד במדידת מיומנויות קוגניטיביות בסיסיות של מבוגרים, כגון היכולת לעבד מידע ולהתמודד עם משימות יומיומיות ומקצועיות.
חלק מהפערים שנמצאו בהשוואה הבין-לאומית עשויים להיות קשורים להבדלים ברמת ההשכלה הפורמלית. על פי נתוני המחקר, כ-37 אחוזים מהמורים בישראל החזיקו בתואר שני, לעומת 49 אחוזים בקרב מורים במדינות ההשוואה.
המחקר מעלה שאלות בנוגע ליכולת של מערכת החינוך למשוך כוח אדם בעל מיומנויות גבוהות למקצוע ההוראה. החוקרים מצביעים על כך שהפערים אינם נוגעים רק למספר המורים הנכנסים למערכת, אלא גם לאיכות המיומנויות של המורים הקיימים.
ממצאי המחקר הנוכחי מגיעים על רקע תוצאות רחבות יותר של סקר PIAAC לשנים 2022-2023, שמהן עלה כי האוכלוסייה הבוגרת בישראל ככלל השיגה ציונים נמוכים מהממוצע של מדינות ה-OECD בשלושת התחומים שנבדקו.
הסקר הבין-לאומי נערך על ידי ארגון ה-OECD ונועד לספק נתונים על מיומנויות מפתח של מבוגרים בגילאי 16 עד 65. ישראל השתתפה בסקר לראשונה בשנים 2014-2015, וחזרה להשתתף בו בסבב שנערך בשנים 2022-2023.
הנתונים שנאספו בסקר משמשים קובעי מדיניות וגורמי מחקר להערכת מצב המיומנויות של כוח העבודה במדינות השונות. הממצאים הנוגעים למורים בישראל מהווים חלק מניתוח רחב יותר של האתגרים הכלכליים והחברתיים העומדים בפני המדינה.
מוסד שורש, שפרסם את המחקר, מגדיר את עצמו כמכון מחקר כלכלי-חברתי עצמאי. המכון עוסק בניתוח נתונים הנוגעים לאתגרים ארוכי טווח של מדינת ישראל בתחומי הכלכלה והחברה.
המחקר הנוכחי מצטרף לשורה של פרסומים קודמים של המכון בנושאי חינוך ותעסוקה בישראל. הממצאים הועברו לעיון הציבור ולגורמים הרלוונטיים במערכת החינוך והכלכלה.
הנתונים המלאים של סקר PIAAC הבין-לאומי מפורסמים על ידי ה-OECD, כאשר כל מדינה רשאית להחליט אילו נתונים נוספים לחשוף לציבור בהתאם לחוקי הגנת הפרטיות המקומיים.
הדיון הציבורי סביב רמת המיומנויות של המורים בישראל צפוי להימשך, כאשר הממצאים מהווים בסיס לבחינה מחודשת של תהליכי הכשרת המורים וגיוסם למערכת החינוך בשנים הבאות.
For the reason that the admin of this site is working, no uncertainty very quickly it will be renowned, due to its quality contents.