משה פייגלין החל את דרכו הציבורית בהקמת תנועת "זו ארצנו" ובמאבקים חסרי פשרות מול הסכמי אוסלו שהוצגו במרמה לציבור הישראלי והתוו שנים עתידיות של מציאות בלתי נסבלת.
בראיון לאורנה ישר הוא מספר על אותם ימים, על המעצרים, על העונש שקיבל ובעיקר מה ההבדל בין המאבק שלו למאבקם של יאיר לפיד, יאיר גולן, אהוד ברק ואחרים: "החבורה הזו היא לא קוראת למרי אזרחי כי זה מכשיר נאצל, חיובי וחשוב בסיטואציות מסוימות. יש שני תנאים למרי אזרחי: הראשון, הפרה גסה של הברית בין השלטון לאזרחים. לדוגמה, אוסלו וההתנתקות וגם ממשלת המעבר ממש לאחרונה שמוסרת את השטחים שלה לאויב, אפילו בלי להביא את זה לכנסת. זה לא הסיפור כאן כיוון שכאן מדברים על תיקון להפיכה המשפטית של אהרון ברק. על זה הלכו לבחירות. זה גם לא מהלך בלתי הפיך. אם יחזרו לשלטון יוכלו להחזיר את המצב אחורה".
"אלמנט נוסף", אומר פייגלין, "הוא הנכונות לשאת בעונש. אזרח אחראי שפועל כך כדי להציל את המדינה. אני אמרתי לשופטים שלא ביקשתי רחמים בזמן הטיעונים לעונש כיוון שאזרח אחראי אומר "אני מכבד את המשטר ולא רוצה להגיע לאנרכיה". את רואה את יעלון או את לפיד עושים את כל זה מתוך מוכנות לשאת בעונש?"
"מדובר בפוטש", הוא מסכם, "חבורת שמנת של נציגים של מוקדי כח, שקיבלו את זה בירושה מהסבתא שלהם. על מנת לשמור על כוחם הם מתסיסים את הציבור שהוא בור ועם הארץ ויוצרים אנרכיה".
צפו בראיון המלא באולפן ערוץ TOV
דורון כהן עורך "מעריב": "כמו אוהדים שרופים שמסקרים את המשחק"
