ב"ה יש תנועת תשובה גדולה בעם ישראל, המספרים מדברים על כ-300,000 בעלי תשובה (כן ירבו). אבל נוצר הרושם שרוב בעלי התשובה אינם מגיעים לציונות הדתית. לכאורה הדבר אינו מובן, שהרי הציונות הדתית מלאה בלימודי אמונה, והרב קוק זצ"ל אמר שהסיבה לכפירה בדורנו היא משום שמושגי האמונה אינם מוסברים לדור. אם כן, היינו מצפים מהמגזר שרואה עצמו כממשיך דרכו של הרב קוק שיחזיר בתשובה את הדור. ולא סתם תשובה, אלא תשובה מאהבה שדורנו מוכשר לה כפי שכתוב באריכות ב'אורות התשובה'. יתירה מכך, הציבור הדתי לאומי נמצא בעולם המעשה- בצבא, באקדמיה, בתעשייה ועוד, אך חלפו שנים רבות ואיננו רואים תנועת תשובה גדולה דרך הציונות הדתית והדבר צריך עיון. מאחר וחזרתי בתשובה דרך תורת הרב קוק ותלמידי תלמידיו חשבתי לשתף אתכם בנקודת מבטי על הנושא.
רבים בציונות הדתית נוהגים לצטט את דבריו של הרב קוק במאמר "למלחמת הדעות והאמונות" שם הוא מסביר שכאשר אנו נפגשים באמונה מסויימת אנחנו לא צריכים לבטל אותה אלא למצוא את נקודת הטוב שבה, וכך הרב כותב: "יודעת היא (הגישה הכללית שקיימת ביהדות) כי בכל יש ניצוץ אור, הניצוץ האלוקי הפנימי זורח בכל אחת מהאמונות השונות", בהמשך הרב קוק כותב שגם בקליפות היותר גסות גנוז וחבוי ניצוץ טוב, ובמקום לדחות את מהלך המחשבה שהטעה אנשים ללכת אחרי הרוע, צריך להסביר להם שזה נובע ממקום טוב. אבל הרב קוק לא באמת אומר את זה שצריך להסביר לו שזה נובע ממקום טוב.
https://tovnews.co.il/%d7%94%d7%97%d7%99%d7%a1%d7%95%d7%9f-%d7%9c%d7%a7%d7%95%d7%a8%d7%95%d7%a0%d7%94-%d7%94%d7%a8%d7%95%d7%97%d7%a0%d7%99%d7%aa/
וכאן הטעות הגדולה. מה שכתוב שם הוא שעלינו "לבאר איך כל ניצוץ טוב המתגלה בעולם אחר – הרי הוא נובע ממקורו ומתחבר אליו בחיבור טבעי", הרב מסביר שאותו מקור הוא כח אלוקים ונשמת האומה. כלומר, יש לבאר לו שמה שהוא חושב שהוא טוב, זה נמצא בתורה בצורה הרבה יותר טובה ולכן כדאי לו להיות מחובר לקב"ה ולשמור תורה. ולא כמו שבטעות נוהגים לומר- שמה שהוא עושה כרגע יש לזה מקור בתורה ולהיתקע שם. כלומר, יש לעזור לאדם לחזור לכרם ישראל ולא לרעות בשדות זרים- זהו ליקוט הניצוצות האמיתי. יש להראות איך היהדות מתנשאת מעל כל התרבויות החולפות, שיש בתורה עונג רוחני עליון שאין כמוהו בכל תאווה רגעית וזמנית. אדם שחווה את העולם הזה בכל חושיו ולא מוצא בו משמעות מחפש אמת גדולה, הוא רוצה להתעלות. הוא לא רוצה שיגידו לו שמה שהוא עושה עכשיו זה קדוש, אלא הוא מחפש קודש לשאוף אליו, להתקדם רוחנית ולא להיתקע במקום, ולכן כדי לקרב עלינו לרומם ולהתרומם אל התורה.
עניין נוסף שלדעתי נזנח הוא חיזוק רגשות הקודש. אנחנו מתפעלים רבות מחכמה המקיפה של הרב קוק זצ"ל וספריו המאירים את הנשמה. אך יש לדעת שלפני החכמה הזו הוא היה מלא ברגשות קודש ועומקים של יראת שמיים, וכך כותב עליו בנו הרב צבי יהודה זצ"ל: "ביחס להתבוננות על דבריו והנהגותיו- "עד שאתם מסתכלים בי על החכמה, הסתכלו בי על יראת השמיים". יש לחזק גם את יראת השמיים הגלויה- ששם שמיים יהיה שגור בפינו, לומר 'בעזרת ה" על כל דבר שצריך סיוע, לנשק ספר קודש שנופל, לברך בקול רם ועוד. האקלים של יראת השמיים מאוד מקרב. האדם הוא לא רק שכל אלא גם רגש.
אם ברצוננו לקרב לתורה, עלינו להתמלא ברגשות קודש ולרומם את התורה בלי חנופה והתנצלות. בסופו של דבר יהודי החפץ להתקרב מחפש אמת גדולה, אדם שמכיר את עולם החול זקוק לאנשים שמעריצים את הקודש- רק זה יגדיל את תנועת התשובה.
אם יש לכם רעיונות אחרים להסביר מדוע אין תנועת תשובה גדולה דרך הציונות הדתית אשמח לקרוא ולשתף בדוא"ל: