לאחר שקומץ אנרכיסטים התפרעו ופיצצו את התפילה המסורתית בכיכר דיזנגוף מספרת בת אל דלויה, חברה בארגון "ראש יהודי", על מה שאירע בתפילה.
לפני החוויות הקשות שחוותה שם מספרת בת אל על עצמה ועל הרקע שלה: "אני לא דתיה. הגעתי ל"ראש יהודי" כדי לשמוע על יהדות, קצת להתחבר לערכים של בית אבא וסבא. הודיעו לי על התפילה שמתקיימת בכיכר דיזנגוף ומאוד אהבתי את הרעיון שאפשר להתחבר בחוץ עם אנשים, בשנה שעברה היו 2700 איש מכל מיני גוונים. אני פריקית של אהבת חינם ואני אוהבת לראות את השוני אבל השנה לא התאפשר לי לראות את זה".
דלויה מספרת על החוויות שחוותה בשנה שעברה: "הייתה מחיצה מאוד קטנה למי שרוצה להתפלל בהפרדה לפי ההלכה ובכל שאר הכיכר היו אנשים עם פלאפונים, או עם כלב ומי שרצה הצטרף והיה נעים ומי שלא המשיך הלאה".
להערכתה של בת אל הרקע להתפרעות הזו הוא "על רקע הרפורמה וקפלן ואיילון, פוליטיקאים קיצוניים, אנשים מפחדים שהמדינה תהפוך לאיראן. אני מבינה את הפחד וגם אני מפחדת. אני יכולה להגיד שזה לא קשור ל"ראש יהודי", המטרה שלו, ואני לומדת שם כבר תקופה, זה לקרב לבבות ולאחד בין המגזרים".
גם ברמה המשפטית חשוב לבת אל להבהיר את העניין החוקי: "האיסור היה על מחיצה פיזית באופן שלא יאפשרו מעבר בין עזרת גברים לעזרת נשים. המחיצות האלו לא היו כי שמנו דגלים מרווחים למי שירצה להתפלל בהפרדה ומי שלא שיהיה במקום בלי ההפרדה. לכן לא עברנו על פסיקת בית המשפט. וכששאלו את השוטרים ״למה אתם לא עושים שום דבר?״ זה היה נראה שזו לא ההפרדה אלא שהפריע לאנשים שתהיה תפילה במרחב הציבורי".
מדוע היא מבינה את הפחדים של המפגינים?
מה לדעתה צריך לעשות מעכשיו?
צפו בראיון המלא באולפן ערוץ TOV
להרשמה לסמינר TOV בסוכות:
אין מה לפחד מהיסטריות דמיוניות על משטר דמוי איראן בישראל. אין מה לפחד על הפיכתה למדינת הלכה. ואין בכלל מה לדבר על פוליטקאים קיצוניים (כשהכוונה היא, כמו תמיד, רק בימין) שיעשו את כל זה – כי אין בכוונתם לעשות את זה, ולא פחות חשוב, אין באפשרותם. כי גם אנחנו, תומכיהם, מתנגדים לרעיון העוועים הזה של מדינת הלכה בישראל. מה שצריך להטריד זה פרעות קפלן, המתקפה נגד הדמוקרטיה, ואם בפוליטיקאים קיצוניים עסקינן, אז באנשים כמו לפיד, גנץ, מיכאלי, ליברמן ואחרים בשמאל, שגוררים מחד ונגררים מאידך למקום של קיצוניות – ואף רדיקליות – שמתוות על ידי קומץ מטורפים שהדמוקרטיה – בעיקר כאשר היא לא משרתת רק אותך – נמאסה עליהם. וברור שכל זה – יחד עם המתקפה שלהם על צביונה היהודי של המדינה – היא-היא הסיבה להתפרעות האלימה והאנטישמית ביום הכיפורים. אגב, גם אם הפחד הזה מוצדק לכאורה, יש אלף ואחת דרכים אחרות להביע אותו. ומה שראינו ביום כיפור האחרון, בנוסף למה שאנחנו רואים פה בתשעת החודשים האחרונים, היא בוודאי לא אחת הדרכים האלה.