תזכורת למי שרוצים לחשוב שאפשר להידבר עם שמאלנים חולי נפש טרמינליים

מצער שקורח עדיין מסית ומדיח את ילדינו איך נמצא כזה אדם סמקום כל כך חשוב

בעקבות הפרסום בינוניוז על טענות תלמידים בעירונינד' בתל אביב שהמנהל אורי לס אוסר עליהם להגיע עטופים בדגל לתיכון, שלח לס מכתב להורים:

הורים יקרים,
בהמשך להודעת התלמידים אליה נחשפתם (אם נחשפתם), אני מבקש להבהיר ולחדד:
קיימתי היום שיחה בת כ-45 ד' עם שלושה תלמידים. שלוש התלמידים בחרו להגיע ולשהות בביה"ס כשהם עטופים בדגל ישראל, וסביב הנושא הזה נסובה השיחה. אני זה שיזם את השיחה, והיא התקיימה ביני ובין שלוש התלמידים, ללא אנשים אחרים וגם ללא תיעוד. השיחה היתה ערכית מיסודה, ולא התכוונתי כלל לעסוק ב"מותר-אסור", או במשמעת.
מלכתחילה הבהרתי לתלמידים כי אין שום כוונה למנוע מהם להסתובב עטופים בדגל, ויחד עם זאת אמרתי שהתעטפות בדגל יכולה להיחשב בעיני חלק מהאנשים כמסר לאומני ופוגעני. אחד התלמידים אף אמר שנראה לו נכון יותר להניף דגל, במקום להתעטף בו, שכן יש בזה מסר מגייס. הסכמתי עם הדברים בכל לבי.
השיחה גלשה לנושאים שונים, וכל כוונתי היתה לשמור על מסרים ערכיים ומייטיבים ותו לא.
כשעה לאחר הפגישה התברר כי שניים ממשתתפיה כתבו את הטקסט אליו נחשפתם (אם נחשפתם), ללא כל התרעה מראש או הסכמה שלי, כמי שלקח חלק באותה השיחה.
אתייחס לטקסט כפשוטו:
– התעטפות בדגל הינה אקט סימבולי. יש רבים שיטענו כי התעטפות בדגל מוזילה את ערכו של הדגל. דגל איננו צעיף של קבוצת כדורגל. דגל איננו טלית. דגל איננו בגד. דגל מסמל מהות של מדינה. התעטפות בדגל יכולה להיחשב כזילות של המדינה היקרה לכולנו, ומכאן שגם כאקט פוגעני.
– מעולם לא אמרתי שיש לי בעיה עם חוק גיוס חובה. שירתתי כלוחם בצבא, עשיתי מילואים שנים ארוכות, ואני מעודד תלמידים לממש את הפוטנציאל שלהם בצבא. ציינתי שיש כאלה שרואים את הדברים אחרת.
– בטקסט יש "מוזיקה" של מרד – "ולכן כולם מעכשיו מגיעים לביה"ס עטופים בדגל ישראל"… זו כמעט הסתה, גם אם נעשתה שלא מדעת.
– ההודעה כולה מכוונת אישית, ומאד נמוך, באופן פוגעני, שגוי, חסר בסיס עובדתי וללא הסכמה.

עם פרסום הטקסט המדובר – פניתי אישית לשני התלמידים משכבת יב' שאחראים לו, וזימנתי אותם בדחיפות. ישבנו ביחד עם מנהלת החטיבה העליונה ורכזת שכבת יב'. אני מודה שכעסתי מאד, הן ברמה אישית והן בשם בית הספר. אמרתי לתלמידים שמדובר בהתנהגות חצופה, פוגענית, לא מכבדת, מעליבה, נטולת הקשר, נטולת סמכות, לא אמיתית, מלאת בלע והוצאת דיבה.
אני מבקש לומר לזכותם של שני התלמידים – הם קיבלו את הדברים, התחרטו על המעשה, קיבלו על עצמם את האחריות, לא עסקו בהטחות או בהאשמות, וביקשו לתקן את הרושם אותו השאירו. התלמידים הציעו והתחייבו לכתוב הודעה, בתפוצה זהה לקודמת, שבה יסבירו את מהות האחריות שהם קיבלו על עצמם, ואת הטעות שהם עשו.
לכשהודעה זו תפורסם – אני רואה את הפרשה כולה כגמורה.
זכותם המלאה של תלמידים להביע עמדה ולהציג אותה, באופנים רשמיים ושאינם רשמיים, גם באמצעים סימבוליים. אנחנו מחנכים אותם לעשות כך. יחד עם זאת, כל אדם חייב להיזהר בגבולות השיח, להבין את כוחה של המילה הכתובה, לא להוציא דברים מהקשרם, ולא לנסות ולהביע עמדה תוך רמיסת כבודו של הזולת.
תודה!