בערב יום הזיכרון לשואה ולגבורה תשפ"ה 2025, דיבר יאיר גולן בטקס שנערך בקיבוץ יד מרדכי. בין היתר אמר:

"אנו זוכרים כי בעלות הברית ניצחו את הנאציזם והפשיזם, לא רק בזכות כוחן הצבאי, אלא בזכות המחויבות העמוקה שלהן לערכי החירות והדמוקרטיה. את מדינת ישראל הקמנו מתוך תודעה זו ממש. ידענו שכדי להבטיח את עתיד העם היהודי, אל לנו להיכנע לדחף הנקמה, אל לנו להיאחז בשנאה, אל לנו להשתעבד לפחד…".

באמת??

גם ברית המועצות – הכוח העיקרי שנלחם בנאצים ושילם את עיקר מחיר המלחמה – ניצח, ושיעבד אח"כ חצי אירופה, בזכות המחויבות העמוקה לערכי החירות והדמוקרטיה? כנראה שכן, כי הם מיסדו באירופה המזרחית 'דמוקרטיות' בדיוק בנוסח שיאיר גולן מבקש למסד פה אצלנו, עם תקשורת שמדקלמת את אותם דקלומים, שב"כ שעוצר אזרחים ללא זכות מפגש עם עו"ד, אכיפה בררנית, ושופטים מוטים. האמת היא, שאת הנאציזם והפשיזם ניצחו למרות המחויבות העמוקה לערכי החירות והדמוקרטיה. מאבק העוצמה במערכות מורכבות מלמד אותנו שערכים תמיד יהיו גורם מחליש במלחמה, כי לעולם אויבך יוכל לבצע דברים שאתה תרתע מהם.

ומה לגבי הקמת מדינת ישראל? מחויבות לערכי החירות והדמוקרטיה? בן גוריון שהגיע ממזרח אירופה בחר בדמוקרטיה בלית ברירה, בשל המבנה המפוצל של העם היהודי שחייב יצירת קואליציות, ובשל רצונו לחבור אל המערב. במשטר שלו פעל השב"כ להבטחת שלטון מפא"י והמשטרה נשלטה ע"י פקיד סוכנות פוליטי שלא הבין במשטרה, כששר המשטרה (שדווקא הבין…) נוטרל, ובנו של ראש הממשלה, עמוס בן גוריון, הפך לסגן המפקח הכללי ונועד לשלוט שנים רבות על המשטרה… וגם: המילה "יהודי/ת", בהטיותיה השונות, מופיעה 20 פעם במגילת העצמאות. המילה "דמוקרטית", לעומת זאת, לא מופיעה בה אפילו פעם אחת. ומאיזה ציטוט של אבות האומה לקח גולן את הקביעה, "ידענו "שכדי להבטיח את עתיד העם היהודי, אל לנו להיכנע לדחף הנקמה, אל לנו להיאחז בשנאה, אל לנו להשתעבד לפחד?".

יאיר גולן הרי אינו בור ואינו מטומטם. אבל הוא מדרדר במתכוון את רמת השיח, ואת האוריינות הפוליטית של שומעיו ועוקביו. למה הוא עושה את זה?

אוריינות פוליטית מהי? המשגה

אחת התכונות החיוניות בדמוקרטיה, היא האוריינות פוליטית (Political Literacy) של האזרחים: יכולתם להשתמש במיומנויות שרכשו בתחום הכתיבה והקריאה לצורך העברה וקליטה של מסרים בתחום הפוליטי. אוריינות פוליטית מוגדרת כיכולת להבין ולהעריך את המבנים, התהליכים והשחקנים הפוליטיים במערכת החברתית והמדינית.

האוריינות הפוליטית בישראל מעולם לא הייתה בין המשופרות, אולם מאז נובמבר 2022 מועד כניסת המחאה לחיינו, היא שוברת שיאים של תהומות. אנשים חכמים, משכילים וטובים, מדקלמים ססמאות כעדר, כשהאמת היא רק סיפור אחד במגוון סיפורים, שמהם שולים את הטיעונים הפוליטיים המשמשים אותם.

ואין ארוחות חינם: כאשר עובדות נדחקות הצידה לטובת נרטיבים רגשיים או אידאולוגיים, יורדת רמת ההבנה הפוליטית של הציבור. תהליך זה הוא התוצאה בלתי נמנעת של כניסת התרבות ה'ווק' לשיח הציבורי.

מי שהכניס את הדיון בהידרדרות האוריינות הפוליטית בישראל לשיח הציבורי, היה ד"ר גדי טאוב. טאוב כינה את התהליך הזה – המתבצע בכוונת מכוון – 'הטפשה', מלשון להפוך אנשים לטיפשים. הוא טען למשל כי: "תזכרו שיש פה ציבור שלם שעבר 'הטפשה' קיצונית מספיק, בשביל שאפשר יהיה למכור לו, שאין לישראל אינטרס לאומי לחסל את החמאס, שהמלחמה נמשכת מאינטרסים פוליטיים ופרטיים. חלול טוטאלוס"…

טיפשות ההמון ככלי שליטה – מהבולשביקים לתרבות הווק

אחת האסטרטגיות המוכרות של משטרים טוטליטריים, ובמיוחד של המשטר הבולשביקי, הייתה השטחת השיח והפיכת ההמון לטיפש ומנוהל רגשית. תהליך זה כלל ניהול השיח הציבורי באמצעות ססמאות, דמוניזציה של אויבים פנימיים והחלפת ידע מבוסס בעובדות "אלטרנטיביות".

אם זה נשמע מוכר זה אינו מקרה. תרבות הווק אמצה טקטיקות בולשביקיות רבות וגם את השיטה הזו. השימוש בנרטיבים רגשיים קיצוניים – וההפעלה של תרבות ההשתקה והביטול על מי שחורג מהנרטיב המרכזי, ושימוש אקטיבי במערכת אכיפת החוק, להגבלת חופש הביטוי – הובילו ליצירת תודעה קולקטיבית מבוססת רגשות ולא עובדות, ואקלים שבו עובדות מוצגות כנזילות ומשתנות בהתאם לתפיסת העולם של הדובר.

בגידת האינטלקטואלים – כשהאליטה משתפת פעולה עם ההמון

מיותר לומר כי המצב הזה לא היה מתרחש לולא בגידת האינטלקטואלים. אינטלקטואלים אינם רק מצפון חברתי כפי שנהוג להציגם; לא אחת, הם היוו את חוד החנית של מהפכות טוטליטריות, היו הראשונים לתמוך בשיטות הללו, לתת לנרטיבים 'גיבוי אקדמי' לכאורה, ולעשות בהן שימוש. כך היה ברוסיה הבולשביקית, שם אינטלקטואלים רבים התייצבו לצד לנין וסטלין, הצדיקו את האלימות כלפי מתנגדים ותרמו לבניית נרטיב אדיאולוגי שנוגד עובדות. גם בגרמניה הנאצית, אינטלקטואלים מובילים התחברו למכונת התעמולה של היטלר וסייעו בלגיטימציה אידאולוגית לרצח עם.

היה זה הגורו הגדול של תורת התעמולה במדינות הדמוקרטיות, הצרפתי, ‏ז'ק אלול (1912 – 1994) שלימד אותנו כבר מזמן, כי בניגוד לדעה המקובלת, האנשים המשכילים ביותר הם גם הרגישים ביותר למניפולציות. על כן, אינטלקטואלים הם אפוא היעד הראשון לתעמולה, והם הראשונים ליפול בפח… (אקריש, 2023) (ראו הכרזה למטה).

כיום, תהליך זה מתרחש שוב, אך תחת נרטיבים חדשים, ווקיסטיים. במקום לנתח את המציאות באופן ביקורתי, האליטה האינטלקטואלית משתפת פעולה עם תרבות הביטול, מגבה עיוותי מציאות ומעצבת מחדש את השיח הציבורי, כדי להתאימו לנרטיב פוליטי מסוים.