ד”ר אדי כהן מציג ניתוח ביקורתי ומדאיג על המצב בלבנון ועל השינויים הגיאופוליטיים באזור. כהן מזהיר כי יוקרתו של חיזבאללה מתחילה להשתקם, בדומה למצב בשנת 2000 לאחר הנסיגה מלבנון. לטענתו, נסיגה ישראלית כעת תתפרש כניצחון של “ההתנגדות” ותאפשר לנעים קאסם לטעון כי הרחפנים והכוח של הארגון הם שגירשו את ישראל.
כהן מצביע על כך שמכונת התעמולה של חיזבאללה כבר פועלת במלוא המרץ, עם שלטי חוץ המודים ל”איראן הנאמנה” על תמיכתה. הוא מדגיש את המורכבות בשטח ומציין כי הלבנונים רואים את הקרדיט עובר לאיראן, בעוד ישראל נתונה ללחצים בינלאומיים כבדים, כולל מצד הממשל האמריקאי.
נקודה מרכזית ומפתיעה בניתוחו של כהן נוגעת לנשיא טראמפ. כהן מבטא תסכול עמוק מהצהרות המיוחסות לטראמפ, המתארות את האיראנים כ”מתונים”. הוא טוען כי מדינות המפרץ, כמו סעודיה וקטר, מבינות כעת שלא ניתן להסתמך על ארה”ב ומברכות על כך שלא הסתבכו בעימות ישיר עם איראן. כהן מסכם בתחושת בלבול וחוסר אונים אל מול מה שהוא מכנה עולם משוגע, שבו בעלות ברית משנות את פניהן והאויב מצליח לשקם את מעמדו למרות המכות שספג. המסקנה העולה מדבריו היא שישראל נמצאת בנקודת הכרעה קריטית שבה כל צעד של נסיגה עלול להוביל לאובדן ההרתעה לטווח ארוך.
