השגריר לשעבר והמומחה ליחסי ישראל-ארה”ב יורם אטינגר מנתח את הצהרותיו האחרונות של סגן הנשיא המיועד ג’יי.די ואנס ואת יחסו למדינת ישראל. אטינגר טוען כי דבריו של ואנס משקפים תפיסה מוטעית המושרשת עמוק בממסד האמריקאי עוד מ-1948, הרואה בישראל נטל כלכלי ולא נכס אסטרטגי.
לדברי אטינגר, ואנס מגיע לתפקיד ללא היכרות מעמיקה עם מורכבות המזרח התיכון, איראן או הסוגיה הפלסטינית, ונסמך על יועצים המבקרים את ישראל באופן עקבי. הבעיה המרכזית, לשיטתו, טמונה במושג סיוע חוץ. אטינגר מסביר כי בעיני הציבור והמחוקק האמריקאי, המונח נתפס כצדקה המוענקת למדינות עולם שלישי סוג של ביטוח לאומי מעבר לים.
אטינגר מדגיש כי ביקורתו של ואנס נובעת מחוסר ידע על התרומה העצומה של ישראל לביטחון ולאינטרסים של ארה”ב. הוא קורא לשינוי נרטיבי מצד ההסברה הישראלית: להפסיק לדבר על סיוע ולהתחיל להציג את הקשר כהשקעה אסטרטגית משתלמת. ישראל, לדבריו, אינה מדינת סעד, אלא המעבדה המבצעית והטכנולוגית החשובה ביותר של ארה”ב, והגיע הזמן שהממשל בוושינגטון, ובפרט דמויות כוואנס, יכירו בכך שהתועלת האמריקאית מהקשר עולה עשרות מונים על ההשקעה הכספית.

















חלק ממשא ומתן הוא להציג את הלקוח כנזקק וממילא ניתן לדרוש ממנו יותר ויותר