לעם ישראל ישנו קשר חי, עמוק ובלתי ניתן לניתוק עם מעגל השנה. לכל מועד בלוח העברי יש סגולה מיוחדת, כוח רוחני ייחודי והשפעה סגולית המוטבעת ישירות בנפש האומה. כשם שבבוא ימי האביב הטבע כולו מתנער מתרדמתו, הפרחים נפתחים לרווחה והאילנות מלבלבים מעצמם ללא כפייה, כך בדיוק מגיב עם ישראל לבואו של חודש אלול. כמו צמח שנמשך באופן טבעי ופנימי אל קרני השמש המלטפות, כך הנשמה הישראלית נענית, מתעוררת מאליה לקראת ימי הרחמים והסליחות. יהודי שלומד על העניינים הרוחניים שבמועדים, הוא מתעלה יותר מבחינה רוחנית, אך זאת על בסיס הקשר הטבעי שיש לעם ישראל עם הזמנים.
התופעה המופלאה הזו בולטת ומאירה במיוחד בקרב הציבור המסורתי, הנושאים עימם מסורת אבות חיה ונושמת. מחזה מופלא מתרחש בלילות אלו: יהודים שאינם מקפידים בהכרח על כל תפילות השגרה ביומיום, או כאלה שמתפללים לעיתים ביחידות בביתם, משנים סדרי עולם כדי לא להחמיץ את מעמדי הסליחות. יש הנשארים ערים אל תוך הלילה ויש המשכימים קום באשמורת הבוקר בטרם השמש זורחת. הם עומדים שעה ארוכה בבית הכנסת, ומתחברים בלב פתוח ובדמעות לפיוטים העתיקים שהולחנו והתקבלו על ידי עמך בית ישראל.
הפלא מעמיק כאשר מתבוננים בתוכן המילים הנאמרות. לכאורה, כשיהודי עומד מול ה׳ וזועק “חטאנו לפניך רחם עלינו”, מול אימת הדין ותחושת האשמה, הנטייה הטבעית הייתה להתרחק, לחמוק ולהסתתר. אולם כאן מתגלה דעת אלוקים בריאה, פשוטה וטהורה שאין כדוגמתה. הקשר של היהודי לקב״ה אינו קשר של חרדה מרוחקת, אלא קשר אורגני של בן אל אביו. הבן יודע היטב ששגה, שנכשל ושטעה, אך הוא אינו בורח מאביו אלא הוא רץ דווקא אל זרועותיו, מתחטא לפניו ואומר ביושר: חטאתי, אך אני יודע שאתה אוהב אותי, מחיה אותי בכל רגע, ושידך תמיד פשוטה לקבל שבים.
זוהי תשתית האמונה הפנימית והבריאה ביותר. לעיתים אדם עלול להחזיק בדקדוקי הלכה מרובים, אך בליבו פנימה מקננת תפיסה מעוותת המדמה את הבורא למלך קפדן ואכזר – תפיסה שסופה לייבש את מעיינות הרוח ולהוביל חלילה לריחוק ולנטישה. לעומת זאת, כאשר היחס הראשוני מושתת על אהבה, חום טבעי, כבוד לדת וחיבת הקודש, נסללת הדרך הבטוחה לתשובה מאהבה, שמתוכה צומחת באופן הדרגתי גם עלייה רוחנית והתקדמות בכל פרטי המעשה והמצוות.
בשנה זו, בצל מאורעות המלחמה הקשה, השבר והטלטלות העוברות על כולנו, הצמא הזה התעצם לאין ערוך. הניסיונות והכאב הלאומי הסירו את הקליפות החיצוניות וחשפו את הרובד הנשמתי הנסתר של האומה. דור שלם, ובפרט בני הנוער היקרים והלוחמים הגיבורים בחזית, מתגלה כדור של נשמות צמאות ועמוקות המחפשות עוגן, שורשים, אחיזה של אמת ופשר לקיומנו כאן. הם מבקשים את ה׳!
בתוך כל המורכבות הזו, הקב״ה פועל את פעולתו בתנועת תשובה חרישית אך אדירה, שהתחילה מתחת לפני השטח אך כיום ממש רואים אותה בעיניים. זוהי תחיית החול והקודש בהתגלמותה – החיבור בין הגבורה הגשמית, מסירות הנפש, גילויי הערבות והאחדות בשדה הקרב, לבין ההתעוררות הרוחנית, לימוד התורה והתפילות. תחיית החול והקודש שזורים זה בזה ומכשירים את הקרקע בצעדי ענק לקראת הגאולה השלמה.
אנו רואים במו עינינו כיצד מעגלי הסליחות גדלים משנה לשנה בכל רחבי הארץ, לא רק בפריפריה אלא בלב תל אביב, בבסיסים הצבאיים, במושבים ובערים. בתי הכנסת כבר צרים מלהכיל את ההמון, והתפילה פורצת אל הרחובות, אל הכיכרות אל מגרשי הספורט ואפילו בחופי הים.
המציאות המופלאה הזו מציבה בפנינו קריאה ואחריות כבדה: אסור לנו לעמוד מנגד. עלינו לנצל את החודש הזה במלוא העוצמה, לפתוח את בתי הכנסת לרווחה, ליזום מניינים מזמינים ומאירים בכל פינה, ולשלב שיעורי תורה ושיחות התעוררות לתשובה לפני הסליחות. שנער צמא נכנס ושומע דברי תורה חיים המדברים אל ליבו, נפתח עבורו פתח לעולם שלם. משם צומחים חיבורים קבועים לקהילה, לימוד קבוע וחיזוק פנימי עמוק לקראת ראש השנה ויום הכיפורים. הלבבות פתוחים, הלבבות ושערי שמיים פתוחים, וכל שמוטל עלינו הוא לקחת אחריות על הסביבה הקרובה להכין את הכלים לשיעורי תורה, מנייני סליחות וחיבור קבוע לקהילה – שדעת אלוקים תוביל לעבודת אלוקים.
לתרומה ל”ראש יהודי” – להפצת אור היהדות בתל-אביב ולקירוב לבבות
