בכתבה נוקבת יוצא ד”ר צבי סדן נגד מה שהוא מכנה “האג’נדה הפרוגרסיבית” המנסה להשתלט על צה”ל דרך סוגיית שירות הנשים ביחידות קרביות. בשיחה עם המראיין בעקבות דבריה של השרה לשעבר מרב כהן, שטענה כי חייל המסרב לצאת לקרב בשל נוכחות חיילת אינו ראוי לשרת בצבא היהודי, מבקש ד”ר סדן להסיט את הדיון מהשאלה המגדרית אל עבר מהות הצבא וזהות המדינה.
לדברי סדן, הוויכוח כלל אינו עוסק ביכולותיהן המקצועיות של נשים, בביצועיהן כפרמדיקיות או באומץ הלב שלהן, אלא בעיקרון ההלכתי של “טהרת המחנה”. הוא טוען כי הציבור, ובמיוחד חלקים במגזר הדתי-לאומי, נופלים למלכודת דבש רטורית המציגה את ההתנגדות כמיזוגניה או כאפליה. לשיטתו, מדובר בניסיון מכוון לדחוק את רגלי החיילים הדתיים מהצבא; שכן אם החיילים הדתיים לא יוכלו לשרת בשל אמונתם, והחיילים המזוהים עם השמאל יסרבו לשרת מסיבותיהם שלהם, המדינה תיוותר ללא הגנה.
ד”ר סדן מזהיר בנחרצות כי המאבק על פקודת השירות המשותף הוא למעשה מאבק על סדרי עדיפויות: האם ערכי ה”פרוגרס” קודמים לקיומה של המדינה ולזהותו היהודית של הצבא? הוא קורא למנהיגות ולציבור להפסיק להתנצל על עמדותיהם ההלכתיות ולהבין כי המטרה הסופית של מובילי השינוי היא פירוק הצבא היהודי כפי שהוא מוכר לנו כיום. “מי שלא רוצה צבא יהודי, למעשה אומר שהוא לא רוצה מדינה יהודית”, הוא מסכם, כתב
