שר החוץ הסורי אסעד א-שיבאני הציג בכינוס שרי החוץ של הליגה הערבית שורת עמדות מדיניות וביטחוניות המגדירות את מדיניות הממשל הנוכחי בדמשק. בנאומו הדגיש א-שיבאני כי סוריה מחויבת לעיקרון שלפיו כלל אמצעי הלחימה במדינה חייבים להימצא בשליטתה הבלעדית של המדינה והצבא הסדיר, וציין כי הפלגים החמושים שפעלו בשטחה שולבו במסגרת הצבא הסורי.
לצד ההתייחסות למבנה הפנימי של מנגנוני הביטחון, התייחס שר החוץ הסורי לסוגיות אזוריות רחבות. א-שיבאני הצהיר כי דמשק מתנגדת למתקפות שמבצעת איראן נגד מדינות המפרץ וירדן. בכך הציג עמדה ביקורתית מפורשת כלפי הפעילות הצבאית של טהראן במרחב המזרח תיכוני.
במישור היחסים עם ישראל הבהיר א-שיבאני כי סוריה תומכת בפתרון דיפלומטי. הצהרה זו ניתנה בהמשך למגעים המתנהלים בין הצדדים, כאשר הממשל בדמשק מצהיר על נכונותו לקיים ערוצי הידברות מדיניים חרף המתיחות הביטחונית המתמשכת לאורך הגבול.
קריאתו של שר החוץ להחזקת הנשק בידי מוסדות המדינה בלבד משקפת תהליך מתמשך בסוריה מאז נפילת משטרו של בשאר אל-אסד בדצמבר 2024. השלטון החדש פועל להטמעת מיליציות ופלגים עצמאיים תחת פיקוד משרד ההגנה והצבא הסדיר, בניסיון לבסס משילות מרכזית ולמנוע מוקדי כוח חמושים מחוץ לחוק.
ההצהרה בדבר התנגדות לתוקפנות איראנית במפרץ ובקואליציה האזורית מהווה המשך לקו המדיני של דמשק המבקש להתרחק ממוקדי ההשפעה של טהראן. לאורך השנים שימשה סוריה ציר מרכזי בפעילות האיראנית, אך הממשל הנוכחי מנסה לבסס יחסים מחודשים עם מדינות ערב ובראשן ירדן ונסיכויות המפרץ.
סוגיית המגעים הדיפלומטיים מול ישראל מתרחשת על רקע פעילות ביטחונית נרחבת שביצעה ישראל באזור החיץ ובדרום סוריה מאז חילופי השלטון. ישראל הציבה כוחות במוצבים שונים מעבר לקו הפסקת האש של שנת 1974 כדי למנוע התבססות איומים ביטחוניים סמוך לרמת הגולן ולחרמון.
במהלך החודשים האחרונים התקיימו מפגשים ישירים בין משלחות ביטחוניות ומדיניות מסוריה ומישראל. בין היתר נערכו שיחות בתיווך ארצות הברית במדינות שונות באזור ובאירופה, שבהן נידונו מנגנונים לתיאום ביטחוני, חילופי מידע ומניעת הסלמה צבאית בין הצדדים.
דמשק הציגה בפני מתווכים בינלאומיים דרישה לנסיגה ישראלית מלאה לעמדות שהיו קיימות לפני דצמבר 2024, ולחזרה מלאה להסכם הפרדת הכוחות מ-1974. מנגד, בישראל הובהר כי נוכחות הכוחות באזורי הביטחון בדרום סוריה ובמרחב החרמון תימשך כל עוד קיימים סיכונים ביטחוניים הנשקפים מהאזור.
מהלכי שילוב הפלגים החמושים בתוך משרד ההגנה הסורי נועדו להעניק לגיטימציה למבנה השלטוני החדש ולרצות שחקנים אזוריים ובינלאומיים המודאגים מחוסר יציבות. פירוק המסגרות העצמאיות והכפפתן למטכ”ל הסורי נתקלו בעבר בקשיים מול גורמים שונים, אך הממשל ממשיך להציג זאת כמדיניות רשמית מחייבת.
השתתפותו של א-שיבאני בכינוס הליגה הערבית מסמלת את הניסיון הסורי לבסס מעמד לגיטימי מול מדינות ערב המתונות. גינוי פעולותיה של איראן נועד לאותת לסעודיה, לאיחוד האמירויות ולירדן כי דמשק שואפת להשתלב במערכת הביטחון האזורית הערבית ולא לשמש בסיס לפעילות עוינת.
עמדת שר החוץ הסורי בכינוס מדגישה את האיזון הדיפלומטי המורכב שדמשק מנסה לשמר. מחד גיסא, דרישה להפסקת התקיפות הישראליות ולנסיגת כוחות צה”ל מהשטחים שנתפסו, ומאידך גיסא, הבעת נכונות להסדרים מדיניים ולפתרונות בדרכי משא ומתן.
התהליכים המדיניים והביטחוניים הללו מושפעים באופן ישיר מהמעורבות האמריקנית באזור. וושינגטון פועלת לקדם ערוצי שיח בין דמשק לירושלים כדי למנוע הידרדרות לחזית לחימה חדשה, במקביל למאמצים להבטיח את יציבות הממשל המרכזי בסוריה מול איומי טרור שונים.
המבחן המעשי של הצהרות דמשק ימשיך להימדד ביכולתה לכפות בפועל משמעת צבאית ופיקוח מלא על מצבורי הנשק בשטח. במקביל, שאלת ההסדר מול ישראל תישאר תלויה במענה לדרישות הביטחוניות של ישראל להבטחת גבולה הצפוני ומניעת התעצמות של גורמים עוינים במרחב.
