במסגרת סדרת "גבולות ישראל", אירח אלעזר שטורם בתכנית הביטחונית את האלוף במיל' גרשון הכהן, כדי לשוחח על גבול ישראל – לבנון.
הכהן חידד שגבול איננו רק קו אלא מרחב, ובמקרה של לבנון הוא נקבע באופן שרירותי בהסכם "סייקס פיקו", כשבפועל הוא אינו באמת משרת את ישראל הן גיאוגרפית והן ביטחונית – האזור מבעבע.
הכהן סקר בקצרה את ההיסטוריה המסבירה את המצב הנוכחי, ואמר כי הנסיגה מלבנון הביאה את ישראל למבוכה אסטרטגית בכל הקשור לרצועת הביטחון.
כיצד ניתן להסביר את המצאות חיזבאללה במרחב הגבול?
המחשבה המקורית של רבין הייתה שמרחב לבנון וחיזבאללה יוסדר דרך הסכם שלום עם אסד. מכאן ניתן להבין את התנהלותו הארעית של צה"ל ברצועה בתחילת שנות ה-90' – כשחשבו שבעוד רגע הדברים יוסדרו.
בפועל, העניינים השתבשו והסכם השלום קרס כשאסד לא קיבל את השטח שדרש.
אהוד ברק – שכבר התחייב לנסיגה מלבנון מתוך הנחה שההסכם יבוא – היה צריך לשנות את הרציונל שמאחורי הנסיגה.
ישראל נסוגה לקו שנקבע על ידי האו"ם כשייך לה, אלא שחיזבאללה מצאו פרצה להצדקת המשך הלחימה.
כיום, המצב בצפון שקט מזה 18 שנה. אך לדברי הכהן, המצב עדיין לא אידאלי והשקט הריבוני אינו אומר שהאינטרסים הלאומיים-ביטחוניים של ישראל ממומשים. זאת מכיוון שאין לישראל מרחב פעולה בלבנון, והיא נאלצת לפעול דרך סוריה בלבד.
נקודה נוספת המהווה שיקול דעת ביטחוני היא תיירות הפנים בגליל; ההחלטה האם לדרדר את האזור לסבב לחימה מאולצת על ידי האינטרס שהצימרים יהיו מלאים.
בסיום הראיון התייחס הכהן לאמירתו של האלוף במיל' יצחק בריק בנושא אחר – הקרע החברתי: לטענת בריק, ראש ממשלה בישראל צריך להקדיש את מירב זמנו לענייני ביטחון, ולכן אין לו את הפריבילגיה לעסוק בסכסוכים פנימיים.
מהי דעתו של הכהן בנושא?
צפו בראיון המלא.
