אמש עמד שר הבטחון של מדינת ישראל והניף דגל לבן
בפני האנרכיסטים שמפגינים נגד ממשלת ישראל
ובפני כל האויבים שלא מאמינים שהוא עושה בשבילם את העבודה.
יואב גלנט אינו יכול להמשיך לכהן כשר בטחון.
שר בטחון שאינו יכול להתמודד עם סרבנים,
בודאי אינו יכול להתמודד מול חיזבאללה ומול איראן.
כל הדיונים על עצירת תהליך החקיקה של הרפורמה המשפטית או על המשכה – מיותרים לחלוטין,
שכן המחאה אינה על הועדה למינוי שופטים ולא על אף אחד מהסעיפים האחרים.
המחאה היא אינה על פוליטיזציה של מערכת המשפט.
למעשה, המחאה אינה על הרפורמה המשפטית בכלל.
המחאה היא לצורך הפלת שלטון הימין.
היא תמשך גם אם תעצר החקיקה של הרפורמה המשפטית.
היא תמשך גם אם תבוטל הרפורמה המשפטית.
יש כאן מהלך שנרקם הרבה לפני שנהגתה הרפורמה המשפטית.
על כן גדעון סער התעקש למנות את גלי בהרב מיארה להיות יועצת משפטית לממשלה ולמעשה מריונטה שתעשה את דברו כדי להפיל את ממשלת הימין.
נקמה אישית שלו נגד נתניהו.
עכשיו ניתן גם להבין מדוע ממשלת המעבר בראשות יאיר לפיד התעקשה למנות רמטכ״ל למרות שאין זה נהוג בזמן ממשלת מעבר ולא היתה שום סיבה שלא להאריך את כהונת הרמטכ״ל לשעבר אביב כוכבי.
עכשיו ניתן להבין למה התעקשו למנות דוקא את הרצי הלוי.
איך יתכן שלא נשמע קולו של הרמטכ״ל בעת אירוע סרבנות חמור כל כך?
היועמ״שית אזקה את ידיו של השר לבטחון לאומי ומונעת ממנו לטפל באנרכיסטים המפגינים.
היועמ״שית הקפיאה את השעייתו של מפקד מחוז תל אביב במשטרה שמשתף פעולה באופן חמור ומביך עם המפגינים.
מפגיני השמאל ימשיכו למחות מתוך רצון להפיל את שלטון הימין.
במדינות דמוקרטיות מחליפים שלטון בקלפי.
ביום בו נפתלי בנט גנב את השלטון
ואחר כך אף מסר אותו ללפיד,
ישראל חדלה מלהיות דמוקרטיה.
את המחיר אנחנו משלמים עכשיו.