אבי דבוש מקיבוץ נירים, מייסד "תנועת הפריפריה", עסוק בימים אלה בין הלוויות, זיהוי גופות וריכוז נושא הנעדרים. "הימים מאז ה-7 באוקטובר מרגישים כמו יום אחד ארוך", הוא משתף, "הבוקר הייתה לנו חגיגת בר-מצווה מאוד מרגשת ולידה שבעה, כשתוך כדי מתנהל דיון על עתידנו".
אנשי העוטף פונו למלונות, ועל פי ההערכות הם יישארו בהם עוד כחודשיים, לאחר מכן יעברו לפתרון ביניים ובסיום הלחימה יחל תהליך שיקום, כך שכל התהליך צפוי לארוך כשנה. דבוש מדגיש כי "לא נוכל לחזור לבתים שלנו אם לא תהיה תחושת ביטחון".
עוד הוא מעיד כי יש הבדל משמעותי בין התמודדות של קהילה מאורגנת לבין משפחות שמפונות באופן פרטני. "אצלנו כבר מהיום השני היה מערך סיוע נפשי מאוד מסודר שמתבסס על התנדבות, אבל המדינה תצטרך לממן את הטיפולים כדי שיתקיימו לאורך זמן".
הוא מספר כי ההתמודדות הנפשית אינה פשוטה כלל, במיוחד לבני הנוער, "ביום שני קברנו אב ובתו. הבת למדה עם הבן שלי והיה קורע לב לראות את הצעירים שהולכים מהלוויה להלוויה". עם זאת, מדגיש דבוש כי לקהילה יש גם הרבה כוחות ורצון לעזור לקיבוצים נוספים.
צפו בראיון המלא