הדיון בבית הדין בהאג הוא דיון פוליטי בכסות משפטית אבל האג נוכח לא רק בהאג. צה"ל, כך הרושם, מוטרד מאוד מהאירוע, אחרת דובר צה״ל לא היה טורח להבהיר בראיון לאיזשהו ערוץ סעודי שישראל תשקול חזרת עקורים עזתים לצפון הרצועה.
דברים ברוח או במוסיקה דומה השמיע לפניו גם ראש הממשלה, ללמדנו על מוטרדות גבוהה בישראל מהאירוע.
אגב, מהעדויות הנחשפות בהאג על ידי נציגי ישראל ניתן ללמוד לא מעט על השניות המלווה את ישראל במהלכיה ברצועת עזה, שמצד אחד מבקשת ליצור לחץ ומצד שני מחוררת אותו במו ידיה, כמו סוג של סכיזופרניה שמציבה אותה פחות או יותר באותו המקום במסגרת התנועה של הלוך – חזור.
ואכן, הרושם הוא כי התמרון הקרקעי נעצר פחות או יותר וישראל איבדה את המומנטום שצברה עד להפוגה הראשונה של המלחמה.
המאמץ כרגע הוא ממוקד הרבה יותר: חטופים + ראשם של בכירים ופחות חיסול והשמדת חמאס (מטרה שמתפוגגת אפילו בטרמינולוגיה של בכירי צה"ל והדרג המדיני שמדברים על פגיעה בתשתיות ופירוק יכולות ופחות על השמדה וחיסול).
במציאות הזו שבה ישראל ויתרה בפועל על חיסול חמאס היא נתונה למעשה בלחץ גדול להישגיות בתחום של החטופים וחיסול בכיר/ים של חמאס ברצועה שהם תנאי מקדים לאיזושהי הפסקה של הלחימה, באופן חד צדדי כמובן (אחרת זו הודאה בכישלון ויצירת מציאות שתמנע מישראל לסכל את בנייתן מחדש של יכולות חמאס).
בינתיים, גזרת יהודה ושומרון מאותתת שוב ושוב על עוצמת התהליכים שהתחוללו בה במקביל לאלה שברצועת עזה. הטרור אינו ממוקד רק באיזור השומרון. אתמול קיבלנו תזכורת לעניין הזה באירוע החדירה לאדורה שבגזרת הר חברון.
הדבר העצוב-משעשע בעניין זה הוא הדיווח על התראה שהעביר ר' השב"כ אודות אינתיפאדה שעלולה לפרוץ ביהודה ושומרון בהינתן המציאות הכלכלית שם. זה עצוב כי ברור שאם הדיווח הזה נכון הרי ר׳ השב"כ תקוע עדיין בתוך הקונספציה של ה-7 אוקטובר ואינו מבין דבר.
האינתיפאדה הפלסטינית (כפי שגם כתבתי על כך רבות בשנים האחרונות) היא עובדה קיימת ומתנהלת כבר שנתיים וחצי מאז שומר החומות של מאי 2021. חוסר היכולת של ר' השב"כ ושל צה"ל להבין את הטרור הפלסטיני, האנרכיה בנגב, הסבבים בעזה, הפשיעה הערבית כביטויים של אינתיפאדה פלסטינית "בלתי מוכרזת" (על ידי ישראל) – הנה לכם קונספציה בריבוע!
ד״ר דורון מצא הוא מזרחן. חוקר ומרצה בתחום הסכסוך וערביי ישראל. לשעבר בכיר במערכת הבטחון.
השב"כ שמאלני למה שיפעל לטובת המדינה והצלחת הליכוד?
הכל בסדר, התימרון מתקדם נהדר. נכון, לא באותו הקצב כמו קודם – אבל מתקדם. אף אחד לא מחורר את הלחץ, הטרמינולוגיה לא השתנתה (משתמשים במינוחים שונים בהצהרות שונות – אבל הרעיון הוא אותו הרעיון והוא חלק מאותה צורת פעולה) ולא וויתרו על שום מטרה. האמירות של דובר צה״ל ושל ראש הממשלה לא מיועדות לאוזניים הישראליות, אלא לאוזניו של העולם. מדובר במס שפתיים בלבד – ותו לא. את האמירות האלה אפשר לפרש כך:
לגבי דובר צה״ל, לאמירות לעיתון סעודי (שהוא כנראה לא מספיק חשוב כדי לציין את שמו) אין שום ערך. כנראה שמי ששמע את זה, הם רק הסעודים, מזרחנים ומי שקרא את הכתבה הזאת.
לגבי ראש הממשלה, למילה כיבוש בעברית יש שתי מילים באנגלית. המילה שראש הממשלה השתמש בה היא אותה המילה משתמשים בה נגדנו כל הזמן, ומשמעותה שליטה אזרחית על השטח ועל האוכלוסיה. אין רצון לשלוט על האוכלוסיה העזתית אחרי המלח מה ולספק לה את צורכיה. ובכל מקרה, הוא אמר שזה לא יהיה לתמיד. וכמובן, שישראל לא כובשת – עזה שייכת לישראל; זה לא כיבוש, זה שחרור. ולגבי עקירה – אין בכל מקרה כוונה לעקור, כלומר בכוח, את העזתים. הרצון והנסיונות שהיו הם להגירה מרצון. אפילו לא צריך לעודד את זה (למשל, כלכלית) – פשוט צריך לפתוח להם שער יציאה, והם כבר יצאו לבד. ישראל לא צריכה להתאמץ בכלל אחרי זה. העזתים כבר מתים לעוף מעזה – מלפני המלחמה, ובוודאי עכשיו תוך כדי המלחמה.
עם כל הכבוד לניצוח ופרשנות – אמירות כאלה רק יוצרות מורך לב ועושות דה-מורליזציה. לפחות, עדיף לנסח את זה בצורה אחרת.
אני מתקן את עצמי, אחרי שנזכרתי בכתבה אחרת על דבריו של ד״ר דורון מצא לגבי עניין הטרמינולוגיה במלחמה נגד חמאס. האם ד״ר מצא עצמו לא אמר שצריך לשנות את הטרמינולוגיה כדי שתאים לסוג המלחמה – מלחמה בארגון טרור ולא בצבא סדיר של מדינה? אז אם הטרמינולוגיה השתנתה, האם השינוי שלה לא מעיד על זה שהבינו שמדובר במלחמה מסוג אחר ממה שהכרנו בעבר (מלחמות ישראל נגד מדינות ערב)?