צביקה מור, אביו של החטוף יהונתן מור, מתאר את גישתו המיוחדת במאבקו לשחרור בנו. בעקבות ניסיונות השתקה מצד משפחות חטופים אחרות שאינן תומכות בדרך המאבק שלו, הוא בחר לנהוג בתקיפות רגועה. מור מדגיש שבכל פעם שמפריעים לו, הוא פשוט מתחיל מחדש ומספר על איתן מבלי להרים את הקול, תוך שהוא מאלץ את מתנגדיו להקשיב לו.
הוא מציין כי הוא לא מוכן להיכנע לרפיסות מול המתנגדיו, אך גם לא מעוניין להיגרר לשנאה, פילוג ומריבות. כמי שעובד בתחום החינוך ויועץ הורי, מור משתמש בשיטות שמיועדות להורים לווסת התפרצויות זעם אצל ילדיהם, ומאמין שזו הדרך הנכונה להתמודד עם הקשיים והאתגרים במאבק. בהמשך, הוא טוען כי הדרך של משפחתו במאבק לשחרור יהונתן מייצגת את הדרך של רוב הציבור בישראל, שלדבריו, זכה בבחירות. מי שמתנגד לכך, מסכם מור, חייב ללמוד להקשיב ולשתוק.
אלו משפחות ששבויות בידי השמאל ונדבקו מהשנאה ההסתה והפילוג של השמאל הדיקטטורי