זיו תדהר מציג סיפור אישי יוצא דופן – סיפור על בחירה הפוכה מהמקובל. הוריו, זוג אשכנזים עם “בוחן מציאות תקין”, בחרו להישאר בדימונה, למרות כל הלחצים החברתיים והציפיות “הגנטיות והתרבותיות” לעבור למרכז הארץ. הבחירה הזו לוותה בזלזול מצד חבריהם במרכז, שלא הבינו מה להם ולעיירת עולים בפריפריה.

תדהר טוען כי הסנוביזם האמתי איננו במי שבוחר לחיות במקום אליטיסטי, אלא דווקא במי שבוחר אחרת – בלי להקטין אחרים. הוא מתאר ילדות לא פשוטה, בה נאלץ לשאת בשתי סטיגמות במקביל: גם ילד מהפריפריה וגם אשכנזי חריג במרחב שונה תרבותית.

בדבריו עולה מסר חזק של גאווה בזהות ובבחירה הלא אופנתית. עבורו, הוריו הם סמל לאנשים שבחרו באמת ובטוב — לא במראית העין או בציפייה החברתית. והלקח? אפשר לחיות אחרת, גם בלי להיסחף עם הזרם, ואפילו להרוויח מזה – בראייה מפוכחת על החיים.