הבחירות לפרלמנט בלבנון הצפויות במאי הקרוב אינן עוד אירוע פוליטי שגרתי. עבור חיזבאללה, מדובר בצומת אסטרטגי: האם להיגרר למערכה אזורית כחלק מהעימות בין איראן ל־ישראל – או להתמקד בשימור כוחו הפוליטי בתוך לבנון, שנמצאת ממילא על סף קריסה כלכלית ומוסדית.
ציר ההתנגדות מול אחריות מדינתית
מאז הקמתו, חיזבאללה הגדיר עצמו כארגון “התנגדות”. אולם בפועל הוא הפך לגורם הדומיננטי ביותר במערכת הלבנונית – צבאית ופוליטית. השילוב הזה יוצר מתח פנימי: ככל שהוא נתפס כמיליציה איראנית חמושה, כך גוברת הביקורת הפנימית בלבנון; ככל שהוא מנסה להצטייר כגורם מדינתי אחראי – כך נשחקת תדמיתו כלוחם חוד בציר האיראני הלא הוא ציר ההתנגדות.
ערב בחירות, הדילמה מתחדדת. כניסה למלחמה רחבה מול ישראל עשויה לשרת את האסטרטגיה האיראנית – במיוחד אם תתפתח הסלמה ישירה בין ירושלים לטהרן – אך היא עלולה לעלות לחיזבאללה באובדן לגיטימציה ציבורית בלבנון. הציבור הלבנוני, כולל חלקים בציבור השיעי, מתקשה לשאת עוד סבב הרס, עקירות וקריסה תשתיתית.
נאמנות לטהרן – או הישרדות בביירות?
הקשר בין חיזבאללה לאיראן איננו רק אידאולוגי; הוא מבצעי, כלכלי ותודעתי. איראן מממנת, מחמשת ומאמנת. במצב של עימות ישיר בינה לבין ישראל, תצפה טהרן להפעלת הזרוע הצפונית.
אלא שהפעם המחיר שונה. לבנון של 2026 איננה לבנון של 2006. המשבר הכלכלי, קריסת המטבע, אובדן האמון במוסדות – כל אלה מציבים את חיזבאללה בעמדת מגננה פוליטית. אם ייתפס כמי שמקריב את לבנון לטובת אינטרס איראני, הוא עלול לשלם מחיר בקלפי – ואולי חמור מכך, לאבד את מעמדו כ”כוח מגן” ולהיתפס כגורם מסכן.
המינויים הלא-מיליטנטיים: שינוי טקטי או אסטרטגי?
בשנים האחרונות מסתמנת בלבנון מגמה של קידום דמויות מקצועיות ופחות מזוהות מיליציונית לתפקידי ממשל. תהליך זה אינו בהכרח מהפכה, אך הוא משקף לחץ פנימי וחיצוני לצמצם את השפעת הזרועות החמושות על מנגנוני המדינה.
מבחינת חיזבאללה, מדובר באתגר כפול:
- צמצום אחיזתו הישירה במוסדות.
- יצירת תדמית של “נורמליזציה” פוליטית, שאינה עולה בקנה אחד עם שימור ארסנל צבאי עצמאי בהיקף של מדינה.
אם יבחר בהסלמה מול ישראל, יתחזקו הקולות בלבנון הדורשים להכפיף את הנשק לריבונות המדינה. אם יבחר באיפוק, יואשם בציר ההתנגדות ברפיון.
המשמעות לישראל
מנקודת מבט ישראלית, הדילמה של חיזבאללה מייצרת חלון הזדמנויות אך גם סיכון.
- מצד אחד, הארגון כבול בשיקולים פנימיים ומוגבל חופש הפעולה שלו ערב בחירות.
- מצד שני, דווקא בשל כך הוא עלול לבחור במהלך התקפי מוגבל כדי לשמר הרתעה ותדמית לוחמנית.
ישראל נדרשת להבין כי חיזבאללה פועל כיום תחת אילוץ פוליטי פנימי משמעותי. כל מהלך ישראלי – צבאי או מדיני – משפיע לא רק על שדה הקרב אלא גם על הזירה האלקטורלית בלבנון.
ארגון בין שתי זהויות
חיזבאללה עומד בפני הכרעה היסטורית:
האם הוא שלוחה אזורית של איראן – או שחקן לבנוני המבקש לשמר את כוחו בתוך מערכת מדינתית מתפוררת.
מלחמה עם ישראל עשויה לשרת את הציר האיראני, אך עלולה לפגוע אנושות במעמדו הפוליטי בלבנון. הימנעות ממלחמה עשויה לחזק את תדמיתו כאחראי – אך להחליש את מעמדו כ”חוד החנית” של ההתנגדות.
הבחירות הקרובות אינן רק על חלוקת מושבים בפרלמנט בביירות. הן על זהותו העתידית של חיזבאללה – ועל השאלה האם לבנון תוסיף להיות בת ערובה של ציר אזורי, או תנסה, לראשונה מזה שנים, להשיב לעצמה ריבונות אמיתית.
אל”מ (מיל’) אמיר נוי לשעבר מפקד תא התיאום המבצעי עם צבא ארה”ב, פרשן בטחוני מדיני – ופובליציסט.
