ד”ר מרדכי קידר משרטט תרחיש אימה בנוגע לעתיד לבנון, תוך התמקדות בדמותו של אל-ג’ולני, מנהיג הארגון הסוני הקיצוני בסוריה. לפי קידר, הכניסה הפוטנציאלית של כוחות ג’ולני ללבנון אינה רק מהלך צבאי, אלא מסע נקמה עקוב מדם ששורשיו במלחמת האזרחים הסורית.
הטינה העמוקה של המורדים הסורים כלפי חיזבאללה נובעת מהמצור האכזרי שהטיל הארגון השיעי על כפרים סוריים, שהוביל למותם של רבבות מרעב ומצמא. קידר מסביר כי בעולם הערבי לנקמת דם אין תאריך תפוגה, והלוחמים הסונים מחכים להזדמנות להפריד את ראשי אנשי חיזבאללה מכתפיהם באמצעות סכינים ארוכות וחדות.
החשש המרכזי שמעלה קידר הוא שהאלימות לא תיעצר בחיזבאללה. מרגע שתינתן למשחית רשות להשחית, הוא לא יבחין בין צדיק לרשע. הסכינים שישטפו בדם שיעי עלולות להמשיך גם לעבר הקהילות הנוצריות והעלוויות בלבנון. למרות שחיזבאללה הוא צבא מאורגן ומנוסה, קידר מעריך כי אנשיו חוששים מהפראות של ג’ולני ולוחמיו הרבה יותר מאשר מהעימות מול ישראל. מדובר במאבק קיומי שבו שני הצדדים מוכנים להרוג ולהיהרג בשם הג’יהאד, מה שמבטיח שפיכות דמים חסרת תקדים באזור.










