המחאה כנגד הרפורמה המשפטית נתפסת כמחאה אליטיסטית, מחאת הטייסים ואנשי 8200, מה שגורם לכך שרוב אנשי הפריפריה – גם אם יש ביניהם אנשים שמתנגדים לרפורמה או לא תומכים בה במלואה – לא יוצאים החוצה.

אבי דבוש, פעיל חברתי ותיק למען גישור על פערים בין פריפריה למרכז, מסביר: "אנשים מהפריפריה שהיו מודרים כל השנים – מזרחים, ערבים, יוצאי אתיופיה, דוברי רוסית, כל אלה אומרים – ״איפה הייתם כשאנחנו נאבקנו בנושאים של דיור ציבורי, הריסת בתים, עוני, ביטחון תזונתי?״ גם אם הם מזדהים עם המחאה, קשה להם לצאת. הם מצפים לסולידריות לא רק כשמדובר בפגיעה בבית המשפט העליון".

לשאלה האם הוא מבין את זעקתם של תושבי הפריפריה, וביניהם אנשי ימין, שמבקשים לראות אנשים שדומים להם בבית המשפט העליון, אומר דבוש כי הוא מבין ומסכים, ולא מתבייש לבקר את המערכת: "אני מבין את הזעקה וגם מסכים. מערכת המשפט היא לא כליל השלמות. אנשים רוצים לראות אנשים שדומים להם".

דבוש מציב את היעד החשוב מבחינתו: "השאלה מה מספר הנציגים בוועדה לבחירת שופטים והאם פסקת התגברות תהיה ב-61 או 75 או 70, זה פחות חשוב. יש פה חוסר אמון וקרע חברתי כלכלי בין חלקים שונים של העם".

צפו בדברים המלאים: