מובילי המחאה נגד הרפורמה אינם מהססים לשחוט פרות קדושות שמעולם לא העזו לגעת בהן. כבר הניחו יריעות שחורות על קברי חללי צה”ל עם הכיתוב “במותם ציוו לנו את הדמוקרטיה”.
לדברי פרופ’ אלישע האס, “התופעה הזו של זלזול בחלקים מרכזיים במפעל הציוני היא הבעת אי אמון בציונות – פגיעה בטקס ממלכתי – משמעה זלזול בממלכה”. לטענתו, הבעיה החלה עוד הרבה לפני כן, כשראש הממשלה הקודם, נפתלי בנט, העביר את מעון ראש הממשלה מבירת ישראל לשפלה. “יש כאן משבר זהות עמוק כמו גם משבר הזדהות”.
כיצד יש להתנהל מול משפחות השכול – שחלקן דורשות מפוליטיקאים שלא להגיע לטקסים הממלכתיים בעוד אחרות קוראות בדיוק להיפך?
האס, שנשוי בשנית לאלמנת טרור, מכיר מקרוב את השכול. הוא מבהיר חד משמעית כי יום הזיכרון הוא יום לאומי ולא פרטי, ולכן “לאף משפחה אין זכות לסרב להגעת פוליטיקאים – שהם נציגי הלאום”.
בסיום הראיון משתף פרופ’ האס, ששימש כלוחם וכמפקד בצבא, את מחשבותיו בימים אלה: “אני זוכר במיוחד חיילים שנפלו בקרב שאליו אני החלטתי לשלוח אותם”.
עוד התייחס פרופ’ האס לסמיכות המורכבת בין יום הזיכרון ליום העצמאות: “יום הזיכרון הוא אינו יום אבל אלא יום של חשבון נפש, ולכן הוא חייב להיות סמוך ליום העצמאות – יום של הודיה”.
צפו בראיון המלא
