דניאלה וייס נתנה לממשלה החדשה 100 ימי חסד, אך כעת היא מודה כי היא מאוכזבת מהתנהלותה עד כה, במיוחד לגבי הישוב אביתר, שהממשלה התחייבה בהסכמים הקואליציוניים לדאוג לאיכלוס מיידי בו אך עד כה הדבר לא קרה. וייס מבהירה כי אביתר הוא יותר מ"ישוב של מתנחלים", אלא הפך לסמל ולאי ההתחייבות כלפיו יש גלי הדף רחבים.
היכן היה הכעס של וייס בממשלה הקודמת?
"לא שתקנו לרגע. תנועת נחלה יזמה אינספור מאבקים בתקופת בנט, והכל מתועד. אפילו בתקופת הבחירות קראנו שלא לבחור באיילת שקד".
בתקופת הממשלה הקודמת הייתה התחזקות של רצף בניה ערבית בשטחי C, במקביל לביטול היתרי בניה יהודית. כעת יש קמפיין שלם שמתייג את בני גנץ – שר הביטחון דאז – כמושיע הלאומי. לדברי וייס, "הטריק שקוף – בני גנץ הוא לא אלטרנטיבה לימין בשום אופן. הוא לא קם נגד הנגיסה המתמשכת והמסוכנת של הרשות הפלסטינית בשטחי יהודים". עוד היא מדגישה: "הדרך לשמור על אדמות מדינה בידיים יהודיות היא נוכחות יהודית – ולא איסוף נתונים".
נושא נוסף שעלה הוא סוגיית חאן אל-אחמר, עליה יש לדניאלה וייס דעה מפתיעה: "אני ממש לא רוצה שיפנו את המקום, משום שזו אשליה – יש עוד כל כך הרבה "חאן אל אחמרים". השקעת מאמצים פוליטיים רבים כל כך בפינוי מקום אחד, היא השלמה עם ההשתלטות הערבית המאסיבית לאורך ציר ירושלים-יריחו".
כיצד מתייחסת וייס לביטול "חוק ההתנתקות"?
צפו בראיון המלא
Author: Emuna Frid
כותבת
