צריך להבין שקבלה עצמית זה הכלי המרכזי לשינוי. קבלה עצמית זה לא השלמה עם איך שאני, אלא הבנה שאני מוכנה להודות באמת-יש לי חלקים לתיקון ואני לא מדחיקה אותם. אני מקבלת את המקום שאני נמצאת בו. לקבל זה אומר להסכים זה מה שקרה לי עכשיו. כולנו יודעים שיש בחירה לאדם, בימים האלה של התעוררות וחשבון נפש אפשר להתבונן על החירה שלנו באופן יותר מעמיק. הרבה פעמים כשאני אומרת לעצמי שיש לי בחירה זה גורם להלקאה עצמית, לדוגמה אני לא רוצה לכעוס ואני כועס, ואז אני מאשימה את עצמי-יש לך בחירה, למה את כועסת? מההסתכלות הזאת יוצא שאני בוחרת לא טוב. כולנו יודעות שיש רגעים שלמרות הרצון והכוונה אני שוב מסתבכת. השאלה היא האם אני יכולה לבחור בלא טוב? האם זה שאני כועסת זה אומר שבחרתי לכעוס? הדבר המבלבל בבחירה היא שזה לא יידיעה כלומר-זה שאני יודעת משהו לא בהכרח אומר שבחרתי בו. זה שאני יודעת שיש בעולם אופציות-לא לכעוס, לא להעלב וכו'. האם זה עושה שאני אהיה יכולה לבחור בזה? התשובה היא לא. הרבה פעמים הכעס על עצמי הוא בגלל הבלבול הזה.בחירה זה לא מה שאני רוצה, אלא מה שאני יכולה. אורנה סלע למדה פילוסופיה באוניברסיטת בר-אילן, כמו כן למדה קולנוע ותיאטרון ועסקה שנים בתחום כבמאית, עד שהבינה ש"כל העולם במה", והחליטה לקחת את החיים שלה צעד אחד קדימה. אחרי פטירתה של ימימה, החלה אורנה ללמד בקבוצות ובאופן פרטני במסגרות שונות ובמקומות רבים בארץ. כיום לימוד שיטת ימימה הוא עיקר עיסוקה של אורנה המאמינה שכל מי שנחשף ללימוד ימימה ופועל בשיטתה – זוכה לאיכות חיים שלא הכיר לפני כן.
[vplayer id=7732]
לרכישת הקורס המלא "שיטת ימימה":
