מאז פרוץ המלחמה, הפרקליטות נוקטת ביד קשה וחסרת תקדים כלפי ערבים שפרסמו אמירות מסיתות, כאלה שאם היו מתפרסמות לפני ה-7 באוקטובר לא היו זוכות כלל לתגובה.
האם האיזון בין חופש הביטוי לבין החוסן החברתי משתנה בזמן מלחמה?
עו”ד פנינת ינאי, מומחית למשפט פלילי ומנהלי, סבורה שכן, “בזמנים כאלה אנחנו מקבלים טפיחה בפנים מהתפיסה הליברלית שדוגלת בחופש ביטוי, במיוחד אחרי שמתברר שעיתונאים ליוו את חלאות האדם לתוך הטבח“.
היא אינה מפחיתה מחשיבותו של חופש הביטוי, אך מבהירה כי הוא אינו רק מה שאנו מבינים ממשמעותו הישירה, אלא רצף של מקרים שעלולים לעבור את הגבול ולהפוך בקלות ל”חופש ההסתה”.
עו”ד ינאי מדגישה שהסטנדרט הברור לשמירה על שלום הציבור הוא מניעת מקרים של פגיעה ולא רק תגובה אליהם אחרי שהתרחשו, ולכן אין בכלל שאלה האם לפטר אדם העובד במשרה ציבורית שהתבטא בעד הטבח.
היא משתפת שאף דיברה עם ח”כים ערבים והבהירה להם: “אם אתם תומכים בטבח ולא מרגישים אחדות גורל איתנו – אין לכם מקום באף מערכת כאן”.
לסיום, מדגישה עו”ד ינאי שהכללים השתנו: “אנחנו בתקופה אחרת, אין יותר לסלוח להסתה, אנחנו מדינה בלב הג’ונגל, ששוויץ תשחק עם חופש הביטוי בכלים אחרים”.
צפו בראיון המלא
