ד”ר מרדכי קידר מנתח את האסטרטגיה האיראנית מול המעצמות, ומשתמש במשל ציורי כדי להסביר כיצד מדינה עם משאבים מוגבלים מצליחה לכופף את ידו של המערב. הוא מדמה את המצב למטופל המגיע לרופא שיניים, וכאשר הרופא מתכונן לטיפול כואב, המטופל שולף סכין ומצמיד אותה לבטנו של הרופא. בנמשל, איראן משתמשת בנשק בסיסי וזול יחסית, כמו כטב”מים וטיסנים חמושים, כדי לאיים על עורקי הכלכלה העולמיים, ובראשם נתיבי השיט במצרי הורמוז.
לדברי קידר, איראן זיהתה שהנקודה הרגישה ביותר של המערב היא הכלכלה. למרות העליונות הצבאית המוחצת של ארה”ב, האיראנים מצליחים ליצור הרתעה באמצעות פעולות נקודתיות שמשבשות את הסחר העולמי. היכולת להפוך מוצר מדף פשוט לכלי נשק קטלני שמשנה את מאזן הכוחות מאפשרת להם להכניס מנהיגים עולמיים למלכודת.
התוצאה של לחץ זה היא כניעה של המעצמות לתנאים האיראניים. קידר טוען כי הדינמיקה הזו היא שמובילה להסכמים ולויתורים, בדומה לאופן שבו “הבריון של הכיתה” זוכה לתשומת לב וליחס מועדף כדי לשמור על השקט. בסופו של דבר, האסטרטגיה האיראנית מצליחה להוביל את המערב לחזור למתווים של הבנות והסכמים שמיטיבים עם המשטר בטהרן, תוך עקיפת הסנקציות והלחץ הצבאי.
