אביגדור קהלני מציג עמדה נחרצת בנוגע למבנה השלטון והמשפט בישראל. בדבריו הוא מותח ביקורת חריפה על ריכוז הכוח בידי גורמים לא נבחרים, ובראשם מוסד היועץ המשפטי לממשלה והפרקליטות.
קהלני טוען כי במציאות הנוכחית, אדם אחד שאינו נבחר ציבור מחזיק בכוח חסר תקדים, העולה לעיתים על זה של ראש הממשלה. לשיטתו, מצב זה פוגע ביסודות הדמוקרטיה, שכן החלטות המדינה צריכות להתקבל על ידי נציגי הציבור שנבחרו בקלפי, ולא על ידי פקידים שמונו לתפקידם. הוא מתאר תחושה של רדיפה כלפי פוליטיקאים, המוצגים לעיתים כעבריינים סדרתיים, דבר היוצר לדבריו הרתעה וחשש בקרב מקבלי ההחלטות.
הוא קורא לחברי הכנסת להפגין אומץ לב ציבורי ולפעול לשינוי מהותי בחקיקה כדי להסדיר את גבולות הגזרה של מערכת המשפט. קהלני מדגיש את הצורך בפיקוח על הפרקליטות וביצירת חוקים שיוכלו לעמוד בפני ביטול על ידי בג”ץ. המטרה הסופית, לפי תפיסתו, היא להבטיח שהריבון, העם ונציגיו, יהיה זה שמתווה את הדרך ומנהל את המדינה בפועל, תוך שמירה על עקרונות הדמוקרטיה והפרדת הרשויות.
קהלני צודק בהטלת האחריות על נבחרי הציבור. יש להדגיש יותר את חלרם של הבחרי הציבור בהגעתנו למצב זה. בראשם נצניהו המלך שדרדר אותנו למצב הנוכחי.