ד”ר צבי סדן, חוקר תנועת ה”ווק” והמחאה, מנתח בשיחה מרתקת את תוצאות הפריימריז בליכוד ואת השלכותיהן על עתיד הממשלה והרפורמה המשפטית. בבסיס דבריו עומדת האבחנה כי למרות תחושת הדיכאון המשתקפת ברשתות החברתיות, מדובר בתוצאה של ציפיות לא ריאליות למהפכה מוחלטת ברשימה, דבר שאינו קורה במציאות הפוליטית הישראלית.
סדן מציין כי הרשימה הנוכחית דווקא טובה מקודמתה וכוללת אקטיביסטים ולוחמים חדשים שרבים מהמצביעים חפצו ביקרם, כמו ארז תדמור ואלמוג כהן. עם זאת, הוא מזהה בעיה מבנית עמוקה: היעדר נבחרת מגובשת שתוכל להוביל לניצחון על “השלטון הפקידותי” והרשות השופטת. החשש המרכזי שהוא מעלה אינו נובע מהרכב הרשימה כשלעצמו, אלא מהאסטרטגיה של בנימין נתניהו להקמת ממשלה רחבה.
לדברי ד”ר סדן, ממשלה רחבה משמעותה המעשית היא כניעה לתכתיבי השמאל ומניעת רפורמה משפטית מהותית. הוא מזהיר כי במידה ונתניהו יזדקק לשותפים מהמרכז-שמאל כדי להקים קואליציה, הרפורמה תהיה “מרוככת” במקרה הטוב, ותתאים למה שהשמאל מוכן לקבל, ולא למה שהימין זקוק לו. לשיטתו, הסכמה רחבה היא היעד המרכזי של הצד השני, והיא עלולה לרוקן מתוכן את הבטחות הבחירות של הימין.
בשורה התחתונה, סדן מדגיש כי הכל תלוי באחוזי ההצבעה. למרות אחוז ההצבעה הנמוך יחסית בפריימריז, הוא קורא לציבור הימני לא להתייאש. הניצחון בבחירות הכלליות יובטח רק אם רוב המצביעים של הימין יצאו להצביע בהמוניהם, שכן לשמאל אין רוב טבעי בציבור. רק ניצחון חד-משמעי יאפשר לימין להוביל את השינויים העמוקים שהוא שואף אליהם, מעבר למגבלות הדילים וההגמוניות הישנות.
התלונות הן רק למצביעים
מפלגת הימין היחידה בישראל היא זהות