״זו לא ישראל שגדלתי בה״, אמר פרופ׳ דניאל כהנמן חתן פרס נובל לכלכלה.
״טוב מאוד שזו לא ישראל שגדלת בה״, משיב לו יגאל מלכה ומתאר תמונה בה בישראל של אז שררה גזענות, תלמידי עיירות פיתוח הוסללו לבתי ספר מקצועיים, היה רק ערוץ תקשורת אחד שקבע מה נכון לחשוב ובעיקר מה לא.
קולו של חצי מהעם לא נשמע.
צפו בטור הדעה
יש תוכן ויש אופן… האופן בו מוגשת דיעה זו אינו דומה לצורה בה מדברים כמה מחברי הצוות האחרים ואורחים קבועים כגון פרופ' קידר, פסיג, גרשון הכהן ועוד.
ראוי לדעתי שערוץ איכותי כ"טוב" (שאכן הוא כזה), ישמור גם על צורת הגשה מכובדת.
ההערה רחוקה מאוד מלהיות מכבדת ומכובדת,יש דרך לומר דברים וכל זאת מבלי לגרוע בתחושותיך ובריגשותך.כאמור הראיה והתפיסה שההגשה אינה מכובדת אינה אלא לדעתך האישית מעולמך הפנימי( כפי הסתיגותך).
על אופן ההגשה יכול להיות חילוקי דעות אם מכובד ואם לאו.על ההערה שלך ואופן ההגשה אותה בכתב לא נראה לי כי יש עוררין.
בהצלחה
דווקא יש עוררין…
אך למען הסר ספק, כבודי אינו החשוב כאן – אם התפרשה דעתי כפגיעה (שאין זו כוונתי כלל), הריני מתנצל בכנות ומקווה שכך יתקבל.
החשוב הוא אהבת ישראל שנקנית לדעתי גם בדרך-ארץ. הערתי התייחסה לאיך (לפי מיעוט נסיוני ודלות עולמי) הדברים משתלבים, וזאת ע"י דוגמאות חיוביות מתחום הערוץ המצוין.
סייגתי מלכתחילה שהערתי מוגבלת לאופן ולא לתוכן, שכן הדיון על התוכן הוא ראוי ממילא.
שוב, מלוא התנצלותי אם דברי נכתבו באופן לא מדויק מספיק, שכן אין בכוונת ביקורתי לפגוע בזולת.
אני מקווה שכך כולנו.
"גאוות אדם תשפילנו ושפל רוח יתמוך כבוד"
דבר על המהות לא על הסגנון.
אתה לא ועדת ביקורת לסגנונות ולא צריך לבקש ממך רשות איך להציג את הדברים.
תכף תשאל למה הוא דיבר עם הידיים.
תן דעתך על המהות של הדברים יש לך.