בעקבות העימות בין ח"כ אורבך (ימינה) לבין ח"כ אורית סטרוק (הציונות הדתית) יו"ר הכנסת מיקי לוי החליט בצעד לא חוקי להוציא את חברי הכנסת סטרוק ורוטמן מה'פרסה' – האולם שמאחורי המליאה. אך קודם, מה שגרם לעימות ולהוצאתם הברוטלית לדברי סטרוק היה הרצון שאורבך יראה את הסרטונים מהחיפושים בבתים של תלמידי הישיבה.
סטרוק מוסיפה כי בעצם אין סיבה לחיפוש הברוטלי הזה לפנות בוקר, "העבירות שמדובר בהם כביכול הם השתתפות בהתפרעות, הפרת הוראה חוקית, והפרעה לעובד ציבור. אף אחת משלושת העבירות האלה לא יכולות להימצא בארון בגדים ולא בתוך מתלה וגם לא בתוך בית. אין מה לחפש. החיפוש הזה הוא חיפוש של התעללות גרידא. שבצו בית משפט הוציאו משופט בירושלים שלכאורה לא אמור להיות קשור בכלל לחומש".
מלכתחילה לטענתה לא היה צריך לבקש צו מעצר, כיוון שהעבירות האלה הן עבירות מינוריות, היה צריך לשלוח פשוט רק הזמנה לחקירה "רציתי שהוא יראה איך זה נראה, שיחווה את ההרגשה שלפנות בוקר פורצים לבן אדם הביתה, שולפים אותו מהמיטה ועושים לו חיפוש בארונות כאילו הוא היה אחד הפושעים. כאשר כל פשעו וחטאתו זה שהוא לומד תורה בחומש, זה פשעו היחיד. כי המילים המכובסות של הפרת הוראה חוקית, הפרעה לעובד ציבור זה כנראה כי הם פרצו מחסום בדרך ללמוד תורה בחומש, זה הכל. רציתי להראות לו את הסרטונים והוא לא רצה לראות אותם".
מבחינת סטרוק היה פה מעשה חמור שלא היה ניתן לעבור עליו בשתיקה "היה פה מעשה של התעללות באנשים שמחזיקים את חומש, ואנחנו לא שתקנו, לא אני, לא בצלאל ולא שמחה. לא חשבנו שמגיע לניר אורבך רגע אחד של מנוחה שאנשים מטעמו, אנשים שהוא במו ידיו מחזיק אותם על כיסא שר הביטחון וכיסא שר ביטחון הפנים מבצעים התעללות כזאת בבחורי חומש. ניר אורבך אומר מעל כל במה שהוא מחוייב להם, לא חשבנו שמגיע לו רגע אחד של שקט".
בשאלה מה גרם להוצאה שלה מהאולם היא ענתה כי זאת הדרך היחידה כנראה של יו"ר הכנסת מיקי לוי לחלץ את אורבך מהמבוכה שאליה נקלע בעקבות רצונה שיראה את הסרטונים. סטרוק טוענת כי שההוראה והפקודה של לוי להוציא אותם מה'פרסה' לא חוקית. בסמכויותיו רק להוציא חברי כנסת מהמליאה.
סטרוק אומרת שכרגע מה שמטריד אותה זה לא ההתנהלות הלא חוקית של לוי אלא ההתנהלות הדרקונית של הממשלה כלפי מתיישבי חומש, לפיכך היא קוראת לציבור להצביע ברגליים ולהראות לממשלה את חשיבות חומש עבור העם ולעלות הערב לחומש.
האזינו לראיון המלא עם כתבתנו יעל קאפח-ורשאואר.
