עד לפני שנה וחצי, רבים מאזרחי ישראל כלל לא הכירו את סיעת רע"מ ולא ידעו במה היא שונה משאר המפלגות הערביות בכנסת. אך בימים ההם, במשרדים הפשוטים של מועצת השורא שבכפר קאסם, נפל דבר בישראל: רע"מ לא תשב עוד בספסלי האופוזיציה האחוריים, אלא תהפוך לשחקנית מפתח במגרש הפוליטי. ברשימה המשותפת, אשר רע"מ הייתה חלק ממנה, התנגדו בתוקף לקו אותו הובילו ברע"מ, והמפלגות החליטו להפריד כוחות ולרוץ בנפרד.
רע"מ הפתיעה את כולם וצלחה את אחוז החסימה הגבוה, ומאז היא הפכה להיות הסחורה החמה ביותר בפוליטיקה הישראלית; יו"ר המפלגה מנסור עבאס היה במגעים עם ראש הממשלה דאז בנימין נתניהו בנוגע לתמיכת רע"מ בממשלת הליכוד תמורת "הישגים אזרחיים לחברה הערבית", כלשונו. היוזמה השאפתנית של ממשלת ימין בתמיכת רע"מ קרסה בסופו של דבר בעקבות התנגדותו הנחרצת של בצלאל סמוטריץ'. ברע"מ, בתגובה, החליטו לחבור לגוש הנגדי, ולהיות חלק משמעותי מאוד בהקמת ממשלת בנט-לפיד.
https://tovnews.co.il/%d7%9e%d7%99%d7%9f-%d7%90%d7%99%d7%a0%d7%aa%d7%95%d7%9d-%d7%9e%d7%99-%d7%90%d7%aa%d7%9f-%d7%94%d7%9e%d7%a4%d7%9c%d7%92%d7%95%d7%aa-%d7%94%d7%a2%d7%a8%d7%91%d7%99%d7%95%d7%aa-%d7%a1%d7%a7%d7%99/
ברע"מ, אגב, עשו מצידם מהלכים מרחיקי לכת במטרה לקבל לגיטימציה מהחברה הישראלית. כרטיס הכניסה שלהם לקואליציה עלה להם לא מעט; בין השאר, בעיצומו של מבצע שומר החומות, הגיע מנסור עבאס לבית הכנסת שנשרף בפרעות בעיר לוד וגינה את האלימות.
נראה כי בשנת 2022 אין אדם במדינת ישראל שלא מכיר את יו"ר המפלגה מנסור עבאס, רופא השיניים האפרורי ממראר, שבלעדיו לא הייתה קמה הממשלה הנוכחית. אבל את המפלגה שלו, דעותיה והלך רוחה – מכירים הרבה פחות.
השורשים של התנועה האסלאמית – תנועת "האחים המוסלמים" העולמית
כדי להבין מאיפה צמחה מפלגת רע"מ, צריכים לצאת למסע בזמן אל עבר שנת 1928, אז הקים האימאם הכריזמטי חסן אל-בנא את תנועת האחים המוסלמים במצרים. התנועה קוראת להשליט את האסלאם הסוני בכל היבטי החיים באמצעות הפיכת מדינות ערב למדינות הלכה שכל מערכותיהן מתנהלות בכפוף לחוקי השריעה. הסיסמא המרכזית של התנועה היא "האסלאם הוא הפתרון". מאז היווסדה, נחלה תנועת האחים המוסלמים הצלחה כבירה והקימה סניפים רבים ברחבי העולם כולו.
https://tovnews.co.il/%d7%93%d7%90%d7%a2%d7%a9-%d7%91%d7%99%d7%a9%d7%a8%d7%90%d7%9c-%d7%a4%d7%a0%d7%98%d7%96%d7%99%d7%94-%d7%a2%d7%a8%d7%91%d7%99%d7%aa-%d7%90%d7%95-%d7%9e%d7%a6%d7%99%d7%90%d7%95%d7%aa-%d7%9e%d7%90%d7%99/
"התנועה האסלאמית בארץ היא הסניף הישראלי של תנועת האחים המוסלמים שנוסדה במצרים לפני 94 שנים" אומר המזרחן ד"ר מרדכי קידר. "התנועה הזאת על כל סניפה ופלגיה בכל העולם, נמצאת בכל מקום שיש ציבור מוסלמי משמעותי. בארץ זה התנועה האסלאמית שהתפלגה לשתי פלגים, אצל הפלסטינים זה חמאס, בירדן זה האחים המוסלמים, במצרים זה גם האחים המוסלמים וכל מיני ארגונים שיצאו מהם בעיקר ארגוני טרור. זה ארגון גג, אידאולוגיית גג שמתורגמת בחיי המעשה להרבה מאוד ארגונים שחיים במקומות שונים ועם אג'נדות שיש בהם הבדלים. תקצוב זה חלק מהחלוקה הארגונית".
קידר מסביר שאידיאולוגיית האחים המוסלמים מתבססת על שלוש מטרות: "התנועות הללו מתבססות על הבסיס האידאולוגי של האחים המוסלמים שהוא מחולק לשלושה חלקים. החלק הראשון, זה לסלק את הכיבוש הזר שהגיע לעולם האסלאמי בכל מקום. כיבוש זר זה כל מיני מקומיים שפועלים על פי התכתיבים של מעצמות העולם הלא אסלאמיות. למשל המלך חוסיין, שהוא היד הארוכה של הבריטים".
אך המלחמה היא לא רק באויבים מבחוץ. קידר אומר כי "להיפטר מכיבוש זר זה לא רק להיפטר מהבריטים, הצרפתים והיהודים. זה גם השליטים המקומיים שפועלים מטעמם של הזרים". אך מעבר למטרה המדינית, אומר קידר, יש גם את הרקע התרבותי: "המטרה השנייה, להיפטר מהתרבות שהכיבוש הזר ניסה להחדיר אלינו, לקלקל אותנו ולהסית אותנו מדרך האסלאם. כל התמורות במעמד האסלאם – פסולות. כל האידיאולוגיות השלטוניות כמו דמוקרטיה, ליברליזם, סוציאליזם – את הכל צריך לסלק". וכמובן, לבסוף מגיע החזון: "המטרה שלישית היא להחיל את השריעה כחוק המדינה". מדינת הלכה – לא פחות.
ד"ר קידר סבור כי המטרות של כלל ארגוני הטרור בעולם זהות; השוני בא לידי ביטוי אך ורק בלוח הזמנים והאמצעים אותם נוקטים הארגונים על מנת להשיג את המטרות הללו. "התנועות השונות והפלגים השונים, כולל כאן בארץ, שונים זה מזה בשתי דברים. האחד בלוח הזמנים בהשגת המטרות הללו, והדבר השני זה האמצעים אותם הם נוקטים על מנת להשיג את המטרות הללו. יש קשר בין לוח הזמנים לבין האמצעים. אם לוח הזמנים שלך קצר ואתה רוצה להשיג את זה מהר אתה משתמש באמצעים יותר רדיקלים. אם לוח הזמנים שלך ארוך וזה לא חייב להיות בלוח הזמנים המיידי אתה משתמש באמצעים פחות רדיקלים".
הוא מסביר כיצד הגענו לכל כך הרבה תנועות שונות ופלגים מגוונים "מהארגון הזה פרשו כל מיני ארגונים, כי הארגון לא היה מספיק רדיקלי. אם זה במצרים, שיצאו ממנו מספר ארגונים בהם ארגון הג'יהאד המצרי שהוליד את אל-קאעידה, ואל-קאעידה יצרה את דעאש. כל הארגונים הללו הם בנים, נכדים ונינים של האחים המוסלמים. דאעש הוא הכי קיצוני כי הוא רוצה הכל עכשיו והוא משתמש באמצעים הכי אלימים שיכולים להיות. בסופו של דבר, המטרות של התנועה האסלאמית, האחים המוסלמים, ודעאש הם דומות, רק האמצעים ולוח הזמנים הם שונים".
עבדאללה נימר דרוויש – המורה הרוחני שסחף אחריו את ההמון
התנועה האסלאמית בישראל הוקמה על ידי שייח' עבדאללה נימר דרוויש, וכדברי ד"ר קידר, היא בעצם מעין סניף מקומי של תנועת "האחים המוסלמים" העולמית. אמנם, יש הבדל קטן ביניהן. קטן, אבל עבורנו – משמעותי ביותר. בעוד שהאחים המוסלמים היא תנועה אוניברסלית השואפת לכונן אימפריית אסלאם חובקת-עולם, וממילא לא רואה ערך בשום תנועה לאומית (האסלאם אינה דת לאומית), הרי שהתנועה האסלאמית בישראל תומכת בשאיפות הלאומיות הפלסטיניות.
השייח' דרוויש, מקים התנועה, נולד בכפר קאסם, ואת לימודי השריעה שלו למד בשכם. בשנת 1981 הורשע בהשתייכות לארגון טרור וישב במאסר עד שנת 1985, אז השתחרר במסגרת עסקת ג'יבריל הנודעת לשמצה.
לתנועה האסלאמית שהקים מספר מטרות מוצהרות, שהן מקבילות באופן כללי למטרות של האחים המוסלמים ברחבי העולם: חינוך הדור הצעיר על פי חוקי האסלאם, טיפוח התרבות האסלאמית, שמירה על המקומות הקדושים לאסלאם, וקיום פעולות רווחה וצדקה למוחלשים בחברה הערבית. בתנועה האסלאמית אף מקדמים עזרה לערביי יהודה ושומרון וכינון מדינת הלכה אסלאמית ב"פלסטין". אך כיאה לתנועה מוסלמית שמכבדת את עצמה, התנועה לא עסקה בפעילות אזרחית, ב"דעוה", בלבד – היו לה גם מטרות נוספות. חלק מראשי התנועה האסלאמית הקימו ארגון טרור בלב ישראל הנקרא "אוסרת אל-ג'יהאד" – ארגון מתון בהשוואה לארגונים שאנחנו מכירים היום כמו החמאס והג'יהאד האסלאמי.
ב1983 הריצה התנועה לראשונה מתמודדים לרשויות המקומיות, וכעבור מספר שנים ספרה שישה נציגים שעמדו בראש רשות מקומית, הבולטת שבהם: העיר אום אל-פאחם, בראשה עמד השייח' ראאד סלאח, אליו עוד נחזור בהמשך.
הפיצול הגדול בתנועה – בגלל מדינת ישראל
בתנועה האסלאמית התקיימו במקביל שתי גישות ביחס למדינת ישראל. גישה אחת, פרגמטית, אותה הוביל השייח' דרוויש שהתמתן עם השנים, סוברת כי על התנועה להשתלב בחיים במדינת ישראל. במסגרת זאת, סבר דרוויש כי על התנועה האסלאמית להשתתף במשחק הפוליטי ולהריץ רשימה לכנסת. הגישה השנייה, הרדיקלית יותר, סוברת כי השתתפות בבחירות משמעותה הכרה בשלטון היהודי בארץ ישראל, והרי זו האחרונה שייכת לאסלאם וצריך לשחרר אותה באמצעות ג'יהאד.
ב1996 החליטה התנועה האסלאמית להתמודד לראשונה בבחירות לכנסת. ההחלטה גררה מחלוקת קשה בתוך התנועה, והיא התפצלה לשתיים: הפלג הדרומי, המתון יותר, בהנהגת השייח' עבדאללה דרוויש יחד עם השייח' איברהם צרצור, שגם הפך לח"כ ויו"ר רע"מ בהמשך; והפלג הצפוני, הקיצוני יותר, אותו מובילים השייח ראאד סלאח' והשייח' כמאל חטי'ב. על רקע פעילויות שונות של הסתה ותמיכה בטרור, החליטה ממשלת ישראל בשנת 2015 על הוצאתו של הפלג הצפוני של התנועה האסלאמית מחוץ לחוק. השייח' ראאד סלאח, שהוא כאמור מראשי הפלג הצפוני, ישב מספר פעמים בכלא אחר שהורשע בהסתה ובתמיכה בטרור.
למרות חוסר ההסכמה בין הפלג הדרומי לפלג הצפוני סביב ההשתתפות של התנועה האסלאמית בבחירות, מתקיימים יחסים חמים בין חברי כנסת ברע"מ לגורמים שונים בפלג הצפוני של התנועה האסלאמית. כך לדוגמא, בסוף שנת 2021 נפגש חבר הכנסת מאזן גנאים עם ראאד סלאח עם שחרורו מהכלא.
הפלג הדרומי והפלג הצפוני – אותה גברת בשינוי אדרת?
למרות המיתוג של הפלג הדרומי בתנועה האסלאמית כמתון שכל רצונו הוא לקדם סוגיות אזרחיות למען ערבי ישראל, נראה שהמצב בשטח לא כך. כך למשל, השייח' איברהים צרצור, שכיהן בעבר כיו"ר רע"מ וכראש הפלג הדרומי של התנועה, עמד בראש משלחת שביקשה להיפגש עם מנהיגי חמאס ברצועת עזה. כמו כן, בשנת 2011 שיגר צרצור איגרת למזכיר הכללי של הליגה הערבית בה הוא קרא לשחרר את ירושלים בג'יאהד מהכיבוש הישראלי. חשוב לזכור, מבחינת התנועה האסלאמית קיומה של מדינת ישראל נכפה עליהם והם תמיד יזדהו עם אחיהם "הפלסטינים". בפלג הדרומי כמו בפלג הצפוני, לא מכירים בהיותה של מדינת ישראל מדינה יהודית, אך מאמינים בהשפעה מבפנים כדי לשנות את המדיניות שלה.
למשל, יו"ר רע"מ הראשון, ח"כ לשעבר עבד אל-מאלכ דהאמשה, נידון ב1972 לעשר שנות מאסר בעקבות גיוס ערבים אזרחי ישראל לביצוע פיגועים מטעם תנועת הפת"ח. עבד אל-מאלכ דהאמשה הוא עורך דין בהכשרתו, וייצג בבית המשפט את מנהיג חמאס השייח' אחמד יאסין ואף שיבח את מעשיו. כזכור, השייח' יאסין היה רדיקלי מאוד בייחס למדינת ישראל, קרא להשמדתה והטיף "להרוג ולהיהרג במלחמה כנגד האויב הציוני".
https://tovnews.co.il/%d7%aa%d7%90%d7%95%d7%9c%d7%95%d7%92%d7%99%d7%94-%d7%a9%d7%9c-%d7%94%d7%98%d7%a8%d7%95%d7%a8-%d7%91%d7%90%d7%99%d7%96%d7%94-%d7%a9%d7%a0%d7%94-%d7%aa%d7%95%d7%a9%d7%9e%d7%93-%d7%99%d7%a9%d7%a8%d7%90/
חבר כנסת נוסף מטעם התנועה האסלאמית שעלה לא מעט לכותרות היה חבר הכנסת לשעבר טלב א-סאנע שכיהן בין הכנסות ה13-18. בהתבטאות בעקבות פיגוע ירי בתל אביב אמר א-סאנע כי "מדובר בפעולה בעלת איכות מיוחדת, כיוון שהיא נועדה לא נגד אזרחים אלא נגד חיילים בלב מדינת ישראל. הישראלים צריכים להבין שאם אין ביטחון לפלסטינים לא יהיה ביטחון גם לישראלים". בנוסף, נסע א-סאנע בשנת 2005 לסוריה המוגדרת כמדינת אויב ונפגש שם עם אישים בכירים, דבר שהוביל את היועץ המשפטי לממשלה להורות על פתיחת חקירה פלילית כנגדו.
עוד "כוכב" מבית היוצר של רע"מ הוא עבד אל-חכים חאג' יחיא שכיהן כחבר כנסת מטעם רע"מ בין השנים 2015-2019. בנאום שנשא פעם בכנסת אמר חאג' יחיא "פלסטיני שמוכר קרקע השייכת למולדת הפלסטינית – עובר על ההלכה הפלסטינית. עונשו מוות, וזה מגיע לו".
נמשיך אל ווליד טאהא המוכר יותר לציבור הישראלי, היות והוא משמש כיום כחבר כנסת וכיו"ר ועדת הפנים בכנסת. טאהא נודע כחובב ביקורי מחבלים; בשנת 2012 ביקר טאהא את יו"ר הפרלמנט של חמאס, לאחר שזה האחרון השתחרר מהכלא. בשנת 2013 ביקר טאהא את משפחת המחבלים שביצעו את הפיגוע בליל הקלשונים.
בנט vs רע"מ – הראשון שזיהה, ואז חזר בו מהכל
אמנם ברע"מ ובפלג הדרומי של התנועה האסלאמית פועלים רבות על מנת להסוות על דעותיהם הרדיקליות, אך מי שזה מכבר עלה עליהם וחשף את פרצופם האמיתי הוא לא אחר מראש הממשלה נפתלי בנט.
בפוסט שפרסם ראש הממשלה בנט סמוך לבחירות ב2021 הוא הסביר למה אסור לחבור למפלגת רע"מ בשום פנים ואופן. וכך הוא כתב: "מנסור עבאס ומפלגת רע"מ תומכים במחבלים רוצחים. והכל למען צורך פוליטי. הנה העובדות ביחס לברית נתניהו-מנסור עבאס, תשפטו אתם: 1. מנסור עבאס, שנתניהו כרת עימו ברית, ביקר ב-2013 את משפחת הרוצחים מליל הקלשונים. 2. התנועה האסלאמית של מנסור עבאס היא תנועת בת של האחים המוסלמים והיא תנועת אחות של חמאס 3. ח"כ אלכרומי מהתנועה העלה תמונות של ברגותי ושל רוצחי תרפט. 4. השייח של התנועה האסלאמית השתתף במרמה יחד עם ראאד סלאח. 5. הח"כ שביקר הכי הרבה מחבלים בכלא הוא איברהים צרצור מראשי המפלגה".
בחודש אוקטובר אשתקד חשפה העיתונאית איילה חסון כי בכיר ברשימת רע"מ, ראזי עיסא, המנהל עמותה בשם 48 שמקבלת כספים קואליציוניים מרע"מ, קיבל צ'קים מבכיר חמאס ברצועת עזה על הפעילות העמותה ברצועת עזה. אמנם באותם ימים ראש הממשלה נפתלי בנט כבר מזמן היה במקום אחר; הפוסט הזועם על רע"מ נהפך לנחלת ההיסטוריה, והחברות עם מנסור עבאס, מי שהוביל אותו לכסא רה"מ, כבר מזמן הרקיעה שחקים.
לאחר כל זאת, יש להודות בגילוי לב: רע"מ, בהצטרפותה לקואליציית בנט-לפיד, ללא ספק עשתה צעד מהפכני עבור הפוליטיקה הישראלית. האם הצעד הזה יגרום למהפכה אף בחברה הישראלית וביחסים בין הערבים ליהודים שבה, או שייכשל לבסוף ויוביל לעוינות גדולה יותר? ימים יגידו. מה שבטוח הוא שרופא השיניים האנונימי ממראר כבר מזמן קנה את מקומו בהיכל התהילה של הפוליטיקה הישראלית.
כתבה מעניינת מאוד, חושפת פרטים רבים.
כתבה חשובה ועם המון חומר למחשבה..יישר כח
הם מסוכנים, אין לי ספק בזה
איזו סקירה רצינית, מעניין מאוד