עורכת הדין צפנת נורדמן, מנכ"לית פורום חרות וכבוד האדם, מהמשיבים לעתירת ארגוני הנשים הדורשים שילוב נשים בכלל היחידות הלוחמות ללא כפיפות לבחינה מקצועית, נדרשה לשאלתנו – האם גבורת הלוחמות כפי שהופיעה בשמחת תורה שינתה את עמדתה בנושא.
עו"ד צפנת נורדמן מפנה בתשובתה אל דבריו של פרופסור יובל חלד אשר היה הפיזיולוג הראשי של צה"ל וההסכמה של הצוות המקצועי בצה"ל היא כי הנתונים מראים שיש סכנה לגופן של נשים בשירות ביחידות מסוימות. "גם אם תימצא אותה חיילת שתעמוד בעומסים הפיזיים של סיירת מטכ"ל לדוגמא, כל כך הרבה נשים ייפצעו בדרך גם בעצם ההשתתפות בהליכי המיון ליחידות האלה. את זה הציבור הרחב אינו יודע".
הדברים מתחברים לדבריה של סא"ל ירדן שוקרון במענה לשאלת הכתב יואב זיתון מווינט, בו קבעה כי צריך לבחון מקצועית פיזיולוגית איזה שירות מתאים לגופן של נשים ואיזה לא. הבחינה חייבת להיות מקצועית.
אז מה עומד מאחורי ההתעקשות לשלב נשים במקום שרוב הסיכויים כי ייגרם להן נזק? עו"ד נורדמן אומרת, "המטרה של הפמיניזם בן זמננו היא לבטל כל הבחנה בין המינים. מבחינתן עצם ההבחנה בין גברים לנשים כשני יצורים שונים היא פסולה. הן מנסות להכניס נשים לצבא לא כי זה טוב לנשים שהרי נשים יינזקו אבל זה לא מעניין את הפמיניסטיות כי המטרה שלהן היא להוכיח שגברים ונשים זה היינו הך".
"גבורת הלוחמות" התקיימה בעיקר בתקשורת הפמיניסטית.
אכן היו מעשי גבורה של נשים.. אבל לוחמות.. לא ממש.
פמיניזם זה מחלת נפש. ואיוולת הלוחמות בצבא משקפת את הסכנה הנוראה של המחלה הזה.