אריאל דנינו מסביר את דרך ההתנהלות של השב”כ כשהוא לוקח חשודים למעצר מנהלי. לטענתו ההליך התקני דורש חקירת החשוד, ולאחר שאיפשרו לו להתגונן ולהסביר את הדברים אמור הממונה להחליט אם יש צורך בהוצאת צו מעצר. רב הנחקרים שותקים ומסרבים לשתף פעולה, אבל  דנינו  ספציפית לא שתק וביקש לשתף פעולה עם החוקרים. בחקירה לא הטיחו בו שום אשמה מיוחדת. לפי דברי החוקר, הזלזול והלעג שלו, הבין דנינו שהשב”כ מחזיק בידיו צו מעצר שנחתם מראש עוד טרם החקירה, ושכל האירוע הוא הצגה בלבד.