אבידע בכר, ניצול הטבח בקיבוץ בארי שאיבד את אשתו ובנו ואיבד את רגלו באירוע, מציג בראיון נוקב עמדה נחרצת לגבי עתיד המדינה והתמודדותה עם הטרור. בכר משתף בסיפור אישי מבית קפה בג’נבה, שם פגש אנשים מהעולם שלא הכירו את הסכסוך הישראלי-פלסטיני. דרך הסבר פשוט על מפת גוגל, הוא ממחיש את האבסורד שבתפיסה העולמית והמקומית: כיצד מיעוט קטן מצליח לאיים על קיומה של מדינה שלמה.
לדבריו, הבעיה המרכזית של ישראל היא אובדן הדרך והיעדר האסרטיביות. הוא מותח ביקורת קשה על מה שהוא מכנה רפיסות יהודית וחמלה יתרה כלפי האויב, שבאה על חשבון שלומם של אזרחי ישראל. בכר טוען כי המוסר הישראלי הנוכחי מעדיף לעיתים את חיי האויב על פני חיי חיילינו ואזרחנו, מצב שהוא מגדיר כבחירה להישחט במקום להגן על עצמנו בנחישות.
בכר מדגיש כי המאמץ הצבאי הנוכחי פוגע ביכולות של חמאס, אך לא מצליח לעקור את הכוונה להשמידנו. הוא מציע פתרון רדיקלי: מכיוון שאין זמן לחינוך מחדש של דורות, על האוכלוסייה העוינת לחיות במדינות ריבוניות אחרות כמו מצרים, ירדן או לבנון, ולא בשכנות לישראל. עבורו, זו הדרך היחידה להבטיח את ערך חיי האדם וביטחון המדינה לטווח ארוך.
