“החתולים פרסמו מכתב מחאה על זה שלקחו להם את השמנת”

הפרשן הפוליטי אברהם גרינצייג מסביר את האבסורד בו היועץ הוא בעצם השר בפועל

יו”ר ועדת חוקה, שמחה רוטמן, הגיש בימים האחרונים את חוק היועמ”שים שיחזיר את תפקידם לגודלו לפני שהם הפכו ל”שומרי סף”. היועצים המשפטיים לממשלה לשעבר ושופטים שיגרו מכתב כנגד הצעד הזה.

הפרשן הפוליטי, אברהם גרינצייג, משוכנע שזה ייקח זמן אבל בסופו של דבר גם הציבור יבין את נחיצות החוק: “קשה לנו להתרגל לכך שדברים יכולים להיות אחרת. על הנייר, יועץ הוא רק יועץ. איפה זה עוגן בחקיקה שליועץ משפטי יש מעמד מיוחד של שומר סף?”

“עכשיו יאמרו שאם יועץ משפטי יהיה משרת אמון, או כפוף לשר אז בשביל מה צריך אותו?” שואל גרינצייג ומשיב: “יש חברות שמעסיקות יעוץ משפטי במיליוני שקלים והם לא יכולים להגיד לבעלי החברה מה לעשות.  אז זה צעד פילנתרופי. ברור שיש בזה תועלת שאיש מקצוע מכוון אותך. השר רוצה לקדם אג’נדה, רוצה לדעת איך להתאים את זה ללשון החוק בניסוחים וכו’ והוא אמור לעזור לו. היום המצב האבסורדי הוא שהשר כפוף ליועמ”ש”.

במענה לשאלה מדוע הזעקה הגדולה אם זו כל הרפורמה אומר גרינצייג: “החתולים פרסמו מכתב מחאה על זה שלקחו להם את השמנת. עוד לא קם אדם שיוותר על כח מרצונו. ברור שאם מוסד היועמ”שים מחזיק בכח בלתי נתפס להכתיב לשרים מה לעשות, גם אני לא הייתי מוותר על הכח הזה”.

צפו בראיון המלא באולפן ערוץ TOV

"מסע הסתה פרוע שבבסיסו מלחמה נגד הזהות היהודית"

להצטרפות לקבוצת הווצאפ של ערוץ Tov
לחץ כאן

ערוץ Tov אקטואליה יהודית ברשתות החברתיות

עוד באותו נושא
הצטרפו לניוזלטר וקבלו ספר חינם!
הרשמה
עדכן אותי
guest
0 תגובות
הישן ביותר
החדש ביותר המדורג ביותר

כתבות נוספות

אוריאל ארז: “הגרמנים קיבלו עזרה מהמקומיים לשלוף יהודים בפינצטה”

אוריאל ארז, שחי שנים רבות בנורווגיה וחזר לישראל, משתף בראיון בתחושותיו לגבי החיים כיהודי וכישראלי במדינה הסקנדינבית. הוא פותח בסקירה היסטורית כואבת ומזכיר כי בתקופת השואה, למרות הקהילה הקטנה והשטח העצום של נורווגיה, המקומיים סייעו לגרמנים לאתר את היהודים “בפינצטה” ולשלחם למחנות הריכוז. לדבריו, גם לאחר המלחמה הניצולים לא התקבלו בזרועות פתוחות, ותחושת החשש הזו מלווה את הקהילה עד היום.

במהלך שהותו שם, ארז ובת זוגו לא הסתירו את זהותם. למרות התקפות שהופנו כלפיהם, הם שמרו על שקיפות מלאה עם פרטיהם האישיים ולא חיפשו דרכי מילוט או הסתרה. עם זאת, הוא מדגיש כי הישראלים החיים שם כיום נוטים לשמור על פרופיל נמוך, ומספרם נותר קטן יחסית.

השינוי המשמעותי בחייו של ארז חל כאשר החליט לשוב לישראל, בעוד בת זוגו בחרה להישאר בנורווגיה, דבר שהוביל לפרידתם. הוא מתאר את החזרה כסגירת מעגל משפחתית, מאה שנים לאחר שסבו עלה ארצה. למרות הירידה ברמת השכר ובתנאי המחיה בהשוואה לנורווגיה, ארז מצהיר בסיפוק כי הוא שמח על החלטתו לחזור לציון ולהיות חלק מהמשפחה המורחבת שכולה חיה בישראל. הראיון מדגיש את הקונפליקט שבין הנוחות הכלכלית באירופה לבין תחושת השייכות והביטחון הלאומי בארץ.

אוריאל ארז, שחי שנים רבות בנורווגיה וחזר לישראל, משתף בראיון בתחושותיו לגבי החיים כיהודי וכישראלי במדינה הסקנדינבית. הוא פותח בסקירה היסטורית כואבת ומזכיר כי בתקופת השואה, למרות הקהילה הקטנה והשטח העצום של נורווגיה, המקומיים סייעו לגרמנים לאתר את היהודים “בפינצטה” ולשלחם למחנות הריכוז. לדבריו, גם לאחר המלחמה הניצולים לא התקבלו בזרועות פתוחות, ותחושת החשש הזו מלווה את הקהילה עד היום.

במהלך שהותו שם, ארז ובת זוגו לא הסתירו את זהותם. למרות התקפות שהופנו כלפיהם, הם שמרו על שקיפות מלאה עם פרטיהם האישיים ולא חיפשו דרכי מילוט או הסתרה. עם זאת, הוא מדגיש כי הישראלים החיים שם כיום נוטים לשמור על פרופיל נמוך, ומספרם נותר קטן יחסית.

השינוי המשמעותי בחייו של ארז חל כאשר החליט לשוב לישראל, בעוד בת זוגו בחרה להישאר בנורווגיה, דבר שהוביל לפרידתם. הוא מתאר את החזרה כסגירת מעגל משפחתית, מאה שנים לאחר שסבו עלה ארצה. למרות הירידה ברמת השכר ובתנאי המחיה בהשוואה לנורווגיה, ארז מצהיר בסיפוק כי הוא שמח על החלטתו לחזור לציון ולהיות חלק מהמשפחה המורחבת שכולה חיה בישראל. הראיון מדגיש את הקונפליקט שבין הנוחות הכלכלית באירופה לבין תחושת השייכות והביטחון הלאומי בארץ.

אוריאל ארז, שחי שנים רבות בנורווגיה וחזר לישראל, משתף בראיון בתחושותיו לגבי החיים כיהודי וכישראלי במדינה הסקנדינבית

הצטרפו לניוזלטר וקבלו ספר חינם!

תחזית מזג האוויר

אפשר לבחור ערים מסוימות בלחיצה על המיקום

זמני היום

0
מה אתם חושבים? נשמח שתגיבו.x