פרופ' אסף מידני הוא מומחה, בין היתר, ליחסי בג"ץ-כנסת, ואף כתב שני ספרים – אחד בנושא בג"ץ והשני עוסק בזכויות אדם.
מידני התארח בתכנית "שובר שורות" עם גילי כהן כדי לשוחח על היחסים בין בג"צ לכנסת ועל הרפורמה המשפטית.
מתי בעצם החלה הבעייתיות ביחסים בין בג"ץ לכנסת בנוגע למערכת המשפט?
הרקע לכך, מסביר פרופ׳ מידני, הוא שמעולם לא נחקק חוק יסוד החקיקה האמור להסדיר את היחסים בין בית המשפט העליון לכנסת. התוצאה: אי משילות. את החלל שנפער בשל העדר ההסדרה מילא בית המשפט לאורך השנים.
אולי יפתיע לשמוע, אך המצב לא תמיד היה כמו זה של היום. בשנותיה הראשונות של המדינה בית המשפט היה זהיר ואיטי בצעדיו ואמון הציבור בו היה גבוה – 80%. היו נושאים – כמו ביטחון, דת ומדינה והסכמים עם מדינות – בהם הוא לא התערב והניח לכנסת לעשות זאת.
מתי התרחשה נקודת המפנה? החל משנות ה-70 הוגמשה זכות העמידה ובית המשפט איפשר לעותרים ציבוריים לעתור. ב-1986 נעשה צעד נוסף כאשר בית המשפט העליון פסק בפסק דין רסלר בעניין גיוס בחורי הישיבות. הוא קבע אז שהכול שפיט – גם נושאים נפיצים כמו דת ומדינה. אך באותה עת עדיין פסק בית המשפט לטובת לימוד התורה וקבע כי הוא "מאפיין חשוב למדינת ישראל היהודית והדמוקרטית".
התפנית הדרמטית באמת התרחשה בשנת 1999 בה בית המשפט התערב במספר החלטות קונפקטואליות. מאז, באופן שיטתי מרחיב בית המשפט את מעורבותו וזולג לתחומים נוספים – גם כאלה שמאוד נפיצים חברתית.
דבר זה מייצר לדברי פרופ' מידן תפיסה לגבי בית המשפט של "חברה אליטיסטית, הומוגנית ומנותקת המעדיפה לאמץ עמדה ליברלית אירופאית-מערבית בהתעלמות מהיות החברה הישראלית יהודית דמוקרטית, שסועה, שיש בה גם מיעוטים".
לדבריו של מידני, התפיסה הליברלית-מערבית אינה מתאימה לחברה הישראלית השסועה. אנו קוראים בסיסמאות יפות של הליבלריזם הנאור כמו "הכר את האחר" אך בפועל הן אינן מיושמות. מה כן מתאים? מידן מציג את המושג "ליברליזם קהילתני", ומסביר כי רק כך יתאפשר קיום מדינה שהיא גם דמוקרטית וגם יהודית בלי לטשטש את זו האחרונה.
באשר לרפורמה המשפטית אומר מידני שהוא ואחרים חזו שתתרחש כבר ב-99'.הם טענו כבר אז שהמהלכים של בית המשפט גורמים לירידה באמון הציבור, ואז יבקשו לשנות את סמכויותיו – בדיוק מה שקורה היום.
מידני מדבר גם על חשיבות הגיוון ועל הניסיון שנעשה ב-2001 כדי לקדם שונות במערכת המשפט. הוא אף כתב מאמר בנושא שפורסם ב"מעריב".
עוד הוא מבקש לשים את הפוקוס על ציבור המסורתיים בישראל וטוען שהוא אינו נוכח בשיח הציבורי.
כיצד, לדעתו, דווקא לקבוצה הזו יש את הפוטנציאל לייצר תפנית?
מהו בדיוק אותו "ליברליזם קהילתני" וכיצד הוא עשוי להציל את המצב בארץ?
צפו בתכנית המלאה.
