הגבולות של תפקיד היועמ"שים הטשטשו בשנים האחרונות, כשלא ברור האם הם מנסים לעזור לשרים שלמענם הם עובדים או לתקוע מקלות בגלגלים.
פרופ' אסף מידני טוען שחטאנו לעצמנו כחברה משום שאין הגדרה ברורה של אופן בניית שירות המדינה.
הוא מצביע על שיטה שקיימת במדינות בהן הממשל עוקב אחר הביצועים, לפיה, יש הפרדה בין מדיניות לבין ביצוע. לדבריו, זוהי מדיניות מתקדמת, משום שעל פיה היועץ המשפטי מתמנה כמו כל פקיד תחת המנכ"ל המבצע, והייעוץ שלו אינו מחייב.
בישראל אין חוק שירות מדינה אלא "חוק שירות מדינה (מינויים)" המגדיר שמינויים צריכים להקבע על פי מכרז. אליו נוספו במהלך השנים פטורים רבים.
כיצד הפך היועמ"ש לבעל כח כה רב?
מפני שנציגות המשפטנים חזקה מאוד – הם נמצאים במקום שמכין את תזכירי החוק, מה שמאפשר לפקידים בעלי אינטרסים לדאוג לשימור עוצמתם. דוגמה לכך היא הקביעה לפיה החלטת יועץ משפטי הינה מחייבת – למרות שהדבר לא נקבע בחוק.
באשר לדיסוננס בין ייעוץ לשר לבין בלימתו, מבהיר פרופ' מידני שהפקידות כולה צריכה להגשים את מדיניות השר, אך בגבולות החוק.
צפו בראיון המלא
https://tovnews.co.il/46536
