בישראל יש היום בין 100 ל-150 אלף פליטים יהודים שפונו מבתיהם בדרום ובצפון.
אלוף במיל’ גרשון הכהן מבהיר שהמדינה לא תוכל להכיל את התופעה הזו במשך זמן ארוך: “אנשים חייבים לחזור הביתה“.
בפינוי אנשים מבתיהם יש גם עניין ברמה הלאומית-אסטרטגית: קיר הברזל של ז’בוטינסקי בנוי על כושר עמידה ואיתנות שמפוגג את תקוות אויבינו להוציא אותנו מבתינו על ידי אלימות.
הכהן מבהיר כי התפיסה החלוצית לגבי יישובי הספר הייתה שונה מזו הרווחת כיום – החלוציות הודתה בכך שלא יהיה ניתן להעניק להם את הביטחון שיש בתל אביב. יתרה מזאת, היא ראתה באנשי הספר כאלה הנוטלים חלק באחריות לביטחון המדינה.
אי לכך סבור גרשון הכהן שאין לחכות לניצחון הסופי, אלא להתחיל כבר בתהליך שיבה הדרגתי ליישובים שפונו.
הכהן מוסיף כי אחת הבעיות הגדולות של רשות מקרקעי ישראל היא ההתייחסות להתיישבות בספר כאל נדל”ן במקום להתייחס לאינטרסים של הביטחון הלאומי של ישראל באיזורים הללו.
האם רוח החזון החלוצית עדיין קיימת בקרב צעירים?
צפו בראיון המלא
הייתי שמח לעבור לרמת הגולן, למשל לישוב נומרוד, אבל עלות הקרקע מאוד מאוד יקרה ואין באפשרותי…. לכן היהודים מהווים קצת פחות מ50 אחוזים מתושבי הגולן גם לאחר 56 שנה.