לכל מדינה יש כתמים מכוערים בהיסטוריה שלה שהיא הייתה מעדיפה שלא היו באים לעולם. כך למשל בארה"ב עד היום מתביישים בימי העבדות ובמלחמת האזרחים שבאה בעקבותיה, בבריטניה הגדולה אף אחד לא מסתובב עם חזה נפוח כשהוא מדבר על צ'מברליין התבוסתן שהיה בטוח שהביא שלום עם היטלר, ואני מניח שבלוב מעדיפים לשכוח את ימי השלטון המוזרים והאפלים של קדאפי.

ולנו? לנו יש את אהוד אולמרט.

https://tovnews.co.il/%d7%90%d7%95%d7%9c%d7%9e%d7%a8%d7%98-%d7%91%d7%98%d7%95%d7%97-%d7%a9%d7%9e%d7%a0%d7%94%d7%99%d7%92-%d7%97%d7%96%d7%a7-%d7%99%d7%a4%d7%aa%d7%95%d7%a8-%d7%90%d7%aa-%d7%91%d7%a2%d7%99%d7%95%d7%aa-%d7%94/

אין מנהיג שהמיט חרפה על מדינת ישראל כמו ראש הממשלה הכושל והרופס, שבערוב ימיו הפוליטיים גילינו שהוא גם עבריין מושחת. מי רוצה להיזכר בימים האפלים הללו? מילא אולמרט עצמו – פושעים היו תמיד, אבל הציבור שבחר בו בהמוניו, והקנה לו לא פחות מ-29 מנדטים (המפלגה השנייה בגודלה אגב, הייתה העבודה, הליכוד השתרך הרבה מאחור) – אלוהי התמימים עננו. אוי לה לבושה.

והנה עכשיו, בשנה שנתיים האחרונות, במסגרת המאבק הלאומי והקיומי של "רק לא ביבי", טרחו לגייס את האסיר לשעבר אולמרט ולהוציא אותו מהנפטלין. ואולמרט, כראוי לאדם חסר כל עכבה מוסרית, התגייס בנחישות. הוא מסתובב ומתראיין תחת כל עץ רענן של כלי תקשורת מגויסים חילוניים ושמאלנים, שבדרך כלל שוכחים לשאול אותו שאלות בסיסיות כמו "איך עבריין מורשע כמוך שהמיט חרפה על מוסד ראש הממשלה מעז למתוח ביקורת על התנהלות של מנהיגים אחרים?".

מצער לראות שאתר תורני כמו TOV אף הוא נפל בפח והחליט לאפשר לאולמרט לפרוס את משנתו הארסית ולשפוך קיתונות של בוז כלפי הימין הישראלי. לא כל שכן כאשר מדובר בראיון אוהד, שבו המראיין לא טרח להקשות ולו במעט על העבריין המורשע, ולא לשאול אותו כיצד הוא מעז לבקר את ראש הממשלה לשעבר נתניהו על התנהלותו המוסרית בזמן שהוא, בניגוד לנתניהו, הורשע בפלילים בעבירות חמורות בתחום טוהר המידות. לדבר עם אולמרט על סוגיות מוסריות כאילו הוא לא עבריין מורשע, לברבר איתו על מלחמת לבנון השנייה כאילו אין ועדת וינוגרד, לתת לו לפרוס את חלומותיו ההזויים על גירוש יהודים מארץ ישראל כאילו לא קיבלנו בעקבות כך מטחי רקטות בלתי פוסקים – זו טעות חמורה, וחבל שבאתר תורני שגו בכך.

https://tovnews.co.il/%d7%9b%d7%90%d7%9f-%d7%a4%d7%95%d7%9c%d7%99%d7%98%d7%99%d7%a7%d7%94-%d7%9b%d7%99%d7%a6%d7%93-%d7%aa%d7%90%d7%92%d7%99%d7%93-%d7%94%d7%a9%d7%99%d7%93%d7%95%d7%a8-%d7%94%d7%a6%d7%99%d7%91%d7%95/

צריך לומר, אולמרט הוא איש קטן ואפרורי, פוליטרוק קטנוני וחסר מעוף. עצם העובדה שהוא היה מושחת – היא שולית לגביו. הרי גם הפטרון שלו, אריק שרון, היה לכאורה מושחת לא קטן, רק שבניגוד לאולמרט הוא השכיל שלא להסתבך עם האצולה המשפטית, וגם טרח לפרגן לאליטות על ידי השלכת יהודים מביתם ("נתנו להם שיעור בדמוקרטיה", כפי שהתבטא אז יאיר לפיד, ראש הממשלה החליפי שלנו). הבעיה היא לא באולמרט האיש, אלא בתקופה שהוא מייצג; תקופה של טמטמת ישראלית פוסט-משיחית. אחרי המשיחיות של שנות ה90 שהאמינה ב"דור שלם דורש שלום" וכמובן עלתה לנו ב"קורבנות השלום" שבאו בעקבות הסכמי אוסלו הארורים, הגיעו ימי ה"התפכחות" הגדולה. הציבור הישראלי מאס במשיחיות ומירכז את עצמו לדעת. נעשה שלום לבד, בלי הערבים. התנתקות חד צדדית, התכנסות חד-צדדית – וילה בג'ונגל.

לציבור שנטה בשנות ה-90 שמאלה לחלומות של שלום ומזרח תיכון חדש עוד אפשר לסלוח וללמד זכות על ימי התמימות. אבל הנהירה המטופשת למרכז החלול והמושחת מבית אריק שרון ואהוד אולמרט היא באמת כתם מכוער על ההיסטוריה הפוליטית הישראלית. אחרי התקופה הרעה הזו הגיעו שנות הפריחה של הימין הישראלי, ולמעט השנה האחרונה שבה אדם אחד נכלולי גנב את קולות מצביעי הימין, השלטון נשאר בידי הימין ללא הפסקה. נכון, גם בימין יש הרבה מה לשפר ולתקן, והיום אנחנו מבינים את זה יותר מתמיד. אבל יחד עם זאת, אין מה להשוות לימי המרכז האפלים. את הכתם הזה כולנו היינו רוצים לשכוח, אז אנא מכם – אל תעמידו לנו אותו במלוא כיעורו מול הפנים, השאירו את אולמרט לברבר את עצמו לדעת במקומות אחרים.