בני גנץ חשף בראיון שהעניק לפודקאסט של רז זאובר כי בתקופה שלאחר מתקפת שבעה באוקטובר, הגיעו לישראל ארבעה גנרלים אמריקנים בכירים. על פי דבריו, הקצינים ניסו להניא את הדרג המדיני והביטחוני בישראל מביצוע פעולה צבאית נרחבת ברצועת עזה. גנץ ציין כי הוא דחה את עמדתם של הגנרלים והבהיר להם כי לישראל אין ברירה אלא לפעול צבאית ובעוצמה ברצועה בתגובה למתקפה ולצורך השבת החטופים.

האירוע התרחש בראשית ימי המלחמה, תקופה שבה התקיימו מגעים אינטנסיביים בין הדרגים המדיניים והביטחוניים של ישראל וארצות הברית. באותם ימים, הממשל האמריקני ביקש להבין את תוכניות הפעולה של ישראל ולבחון את השלכותיהן האזוריות והבינלאומיות. הגנרלים האמריקנים הגיעו לישראל כחלק מהמאמץ האמריקני לליווי המערכה.

גנץ הדגיש כי עמדתו הייתה נחרצת לאורך כל הדיונים. הוא הסביר כי המציאות הביטחונית שנכפתה על ישראל בעקבות אירועי שבעה באוקטובר מחייבת תגובה צבאית חסרת פשרות. לדבריו, הוא הבהיר לאורחיו כי ישראל אינה יכולה להשלים עם המשך שלטון חמאס ברצועה וכי הפעולה הצבאית היא כורח המציאות להגנה על אזרחי המדינה.

הדיונים עם הגורמים האמריקנים עסקו בשאלות של אסטרטגיה, ניהול סיכונים והשלכות הומניטריות של הלחימה. בעוד שהצד האמריקני הביע חששות בנוגע להיקף הפעולה והשלכותיה, הדרג הישראלי התעקש על הצורך בפירוק היכולות הצבאיות והשלטוניות של ארגון הטרור חמאס.

החשיפה של גנץ מגיעה על רקע דיונים ציבוריים מתמשכים בישראל בנוגע לניהול המלחמה והיחסים עם הממשל האמריקני. לאורך חודשי המלחמה, התקיימו חילוקי דעות בין הדרג המדיני בישראל לבין גורמים בממשל בוושינגטון בנוגע לאופן ניהול המערכה והתכנון ליום שאחרי.

גנץ, שכיהן כשר הביטחון וכחבר בקבינט המלחמה, היה מעורב באופן ישיר בשיחות עם בכירי הממשל האמריקני. עמדתו, כפי שהוצגה בשיחות אלו, שיקפה את הקו המרכזי של הדרג הביטחוני הישראלי באותה עת, שדגל בהכרעה צבאית ברורה.

הגנרלים האמריקנים, שהגיעו עם ניסיון מבצעי רב, הציגו את תפיסת עולמם המקצועית בנוגע ללחימה בשטח בנוי ובסביבה אזרחית צפופה. עם זאת, הדרג הישראלי הדגיש כי המציאות הייחודית של האיום על ישראל מחייבת התאמות אסטרטגיות שאינן תואמות בהכרח את הניסיון האמריקני במלחמות אחרות.

ההחלטה לצאת למערכה קרקעית נתקבלה לאחר דיונים ממושכים בקבינט המלחמה ובממשלה. הדרג המדיני נדרש לאזן בין הלחצים הבינלאומיים לבין הצורך המבצעי להשיג את יעדי המלחמה שהוגדרו על ידי הממשלה.

השלכות הפעולה הצבאית בעזה היוו נושא מרכזי בשיחות בין המדינות לאורך כל תקופת הלחימה. ישראל נדרשה להציג תוכניות הומניטריות ולפעול בהתאם לדין הבינלאומי, תוך שמירה על היעדים הביטחוניים שהוצבו.

השיח בין ישראל לארצות הברית נמשך גם לאחר תחילת התמרון הקרקעי, כאשר הנושאים המרכזיים היו ניהול הלחימה, הסיוע ההומניטרי והמאמצים לשחרור החטופים. הממשל האמריקני המשיך להעביר מסרים לישראל בנוגע לחשיבות של אסטרטגיה מדינית ארוכת טווח.

גנץ ציין כי למרות הלחצים שהופעלו, ישראל המשיכה בביצוע התוכניות המבצעיות שגובשו על ידי צה”ל. הוא הדגיש כי האחריות לביטחון אזרחי ישראל מוטלת על הדרג המדיני והביטחוני הישראלי בלבד.

האירוע מדגיש את המורכבות של ניהול מלחמה תחת עיניה של הקהילה הבינלאומית, ובפרט מול בעלת הברית המרכזית של ישראל. הדיאלוג בין המדינות נותר רציף, גם כאשר התגלעו חילוקי דעות מהותיים בנוגע לדרך הפעולה.

החשיפה של גנץ מספקת הצצה נוספת לדיונים שהתקיימו בחדרים הסגורים בתחילת המלחמה. היא משקפת את המתח שבין הצורך בתיאום בינלאומי לבין הצורך במימוש יעדים ביטחוניים לאומיים.

הדיון הציבורי בישראל בנוגע ליחסים עם ארצות הברית צפוי להימשך, שכן מדובר באחד הנדבכים המרכזיים בביטחון הלאומי של ישראל. עמדותיהם של בכירי מערכת הביטחון לשעבר ממשיכות להשפיע על השיח הפוליטי והביטחוני במדינה.

הפעולה הצבאית ברצועת עזה נמשכה לאורך תקופה ארוכה, תוך התמודדות עם אתגרים מבצעיים מורכבים. ישראל המשיכה להדגיש כי מטרות המלחמה נותרו בעינן, וכי היא תמשיך לפעול להשגתן בכל האמצעים העומדים לרשותה.

היחסים בין ישראל לארצות הברית נותרו אסטרטגיים, כאשר שתי המדינות ממשיכות לקיים שיתוף פעולה הדוק בתחומי הביטחון, המודיעין והדיפלומטיה, גם כאשר קיימות מחלוקות בנוגע לניהול המערכה בעזה.

לראיון המלא אצל רז זאובר לחצו כאן